מאת ד”ר בן פודה שקד

ארגוני ה-American Heart Association וה-American Stoke Association (AHA/ASA) פיתחו סדרה של 26 מדדים המיועדים לשימוש בידי מרכזים לטיפול מקיף בשבץ מוחי (Comprehensive stroke centers, CSCs) ברחבי ארצות הברית במטרה להעריך ונטר אחר איכות הטיפול בחולים אלו. המדדים והראיות המחקריות העומדות בבסיסם פורסמו בגיליון ינואר המקוון של ירחון Stroke: Journal of the American Heart Association.

המומחים מסבירים כי CSCs מהווים רמת טיפול אינטנסיבית יותר בהשוואה לטיפול הניתן במרכזים ראשוניים לטיפול בשבץ (Primary stroke centers, PSCs). לאלו האחרונים יכולת מקובלת לנוירו-כירורגיה או היכולת להעביר חולים למרכז המציע שירותים שכאלו, אולם הם עצמם מתמקדים בעיקר בטיפול בשבץ איסכמי. לעומת זאת, למרכזי CSCs היכולת המלאה לבצע פעולות נוירו-כירורגיות ואנדו וסקולאריות וכן יחידות לטיפול אינטנסיבי בחולים עם שבץ איסכמי או המוראגי.

לטענת המומחים, המדובר בצעד נוסף קדימה, ובקביעה כי מרכזים רפואיים מסוימים יהיו בעלי שיטות מתקדמות ומומחיות רבה יותר בטיפול בחולי שבץ מוחי, ובייחוד אלו עם שבץ מורכב יותר עם סיבוכים הנובעים משבץ מוחי.

פיתוח המדדים החדשים הינו חלק מהמאמצים ליצירת מנגנונים לפיהם ניתן יהיה לקבוע ולהסמיך מרכזים רפואיים מסוימים בטיפול בחולים עם שבץ מוחי, מסבירים המומחים.

המומחים מזכירים כי בשנת 2005, ועדה משותפת של ה-AHA וה-ASA המכונה Brain Attack Coalition, הציעה מבנה תשתית של אנשי צוות, ציוד ופרוטוקולי טיפול הנדרשים עבור CSCs, וראה למנגנונים לשיפור איכות הטיפול ומאגרי נתונים אשר יתעדו כיצד יש לטפל בחולים אלו. ההמלצות החדשות, אשר פותחו בעקבות סקירת ספרות מקיפה, מתבססים על הניסיון של יוזמות קודמות לשיפור איכות הטיפול, כגון תוכנית ה-Get With The Guidelines (GWTG).

המומחים מסבירים כי מרכזי ה-CSCs יטפלו הן בחולים עם שבץ מוחי איסכמי והן בכאלו עם שבץ מוחי המוראגי. עבור אלו הראשונים, יעשו שימוש בחלק מהשיטות האנדווסקולאריות המתקדמות, כגון הכנסת קטטר לשם מתן Tissue Plasminogen Activator (tPA) לתוך העורקים או להוצאה מכאנית של קריש דם החוסם עורק.

עם זאת, חלק ניכר מהעבודה של מרכזי CSCs הינו לטפל במקרים של שבץ מוחי המוראגי, ובייחוד אלו הקשורים בדימום תת-עכבישי (Subarachnoid hemorrhage, SAH) ומלפורמציות עורקיות-ורידיות (Arteriovenous malformations, AVMs).

חלק מהמדדים החדשים שהוצעו כוללים את אחוז החולים העוברים פעולות מסוימות, כמו למשל מספר החולים המקבלים תרומבוליזה תוך-ורידית במהלך חלון ההזדמנויות של זמן הפעולה, או אלו המפתחים סיבוכים מסוימים, כגון מספר החולים המטופלים בתרומבוליזה תוך-ורידית אשר מפתחים דימום תוך-מוחי סימפטומטי תוך 36 שעות מהטיפול. מדדים אחרים קשורים בפרק הזמן החציוני הנדרש עד לביצוע פעולה מסוימת, כגון פרק הזמן החולף מהקבלה בבית החולים ועד לתיקון כלי דם החולים עם קרע במפרצת.

אחד המדדים החשובים מתייחס לשימוש ב-Nimodipine בחולים עם SAH למניעת ואזוספאזם, סיבוך משני רציני של SAH. מדד נוסף מתייחס לשיעורי הסיבוכים בחולים שעוברים הכנסת תומכן או קליפ על מפרצות.

המדדים מחולקים על פי קטגוריית המחלה, כאשר מדדים 1 עד 11 קשורים בשבץ מוחי איסכמי ומדדים 12 עד 20 לשבץ מוחי המוראגי (מדדים 12-18 מתייחסים למפרצות ו-19-20 לדימומים תוך-מוחיים או AVMs). יתר המדדים קשורים בתהליך העברת החולה.

המומחים מסבירים כי מרכזי ה-CSCs יקבלו אליהם חולים אשר התייצגו בתחילה לבית חולים אחר. אחד הנושאים שצריכים להיבחן לפיכך הינו היעילות של תהליך העברת החולה, כך שהחולים הנכונים יגיעו אליהם, ויעשו כן במהירות הנדרשת.

חלק מהמדדים האמורים מודגשים בידי החוקרים כמרכזיים, משמע מתבססים על ראיות מחקריות חזקות יותר או בעלי משמעות קלינית רבה יותר.

נשיא ה-AHA מציין כי ההמלצות החדשות יכולות לספק את הבסיס הנדרש לניטור ומעקב אחר תפקוד המרכזים הרפואיים בהקשר זה. לדבריו, הוכח בצורה עקבית כי כאשר עוקבים ומצייננים תפקוד, כפי שהיה עם מרכזי השבץ המוחי בתוכנית ה-Get With The Guidelines, ניתן לשפר את איכות הטיפול עבור חולים רבים החווים שבץ מוחי בארצות הברית. הוא מוסיף כי כיום קרוב ל-85% מאוכלוסיית ארה”ב חיים בקרבת שעת נסיעה ממרכז המוסמך בידי תוכנית ה-GWTG.

לבסוף, מציין נשיא ה-AHA כי יעד הארגון הינו לצמצם את שיעור מקרי התמותה הנובעים מתחלואה קרדיווסקולארית ושבץ מוחי ב-20% לפני שנת 2020. כל שיפור בתפקוד בכל הנוגע לאופן בו מטופלים חולים עם שבץ מוחי יסייע לטענתו בהשגת יעד חשוב זה.

Stroke 2011

לידיעה במדסקייפ