כל אחד מאיתנו נתקל לא פעם בצורך להיעזר בויטמינים, מינרלים, צמחים שונים או תוספי תזונה על מנת להעשיר את גופנו בחומרים שאולי חסרים לו.

מה הם בעצם אותם ויטמינים מפורסמים ?

ויטמין (Vitamins) הוא כל חומר אורגני החיוני לגוף, ודרוש לו בכמויות מזעריות ושהגוף אינו יכול ליצרו בכוחות עצמו.

תפקידם של הויטמינים: סיוע בפעילות מטבולית ומערכתית, גדילה, הפקת אנרגיה מהמזון, עיבודם של אבות המזון, השתתפות בבניינם של כדוריות הדם וההורמונים, יצירת הכימיקלים שמפעילים את מערכת העצבים וסיוע בפעולות העיכול. הוויטמינים חיוניים למניעת מחלות ולהפחתת סיכון לחלות במחלות כגון: סרטן, מחלות לב. רבים מהוויטמינים, כגון ויטמין C ו-E הם חומרים הנוגדים חמצון. הויטמינים מסיסים במים או בשומן.

הויטמינים התגלו בשנת 1906 על ידי המדען פרדריק גואולנד הופקינס. המונח “ויטמין” (בלטינית: ויטה = חיים) הוטבע בשנת 1912 על ידי כימאי אחר, קזימיר פונק, אשר הצליח לבודד ויטמין מסוים (ויטמין B1). בשנת 1929 ניתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על גילוי הוויטמינים.

מהם המינרלים ?

מינרלים הינם חומרים אנאורגאניים השכיחים מאוד בטבע.

מינרלים הם קבוצה של יסודות, רובם מתכות, להם יצורים חיים נזקקים לשם פעולתם התקינה. חלק מהמינרלים מופיעים בכל היצורים החיים, וחלקם מופיעים בחלק מהיצורים בלבד. המינרלים מצויים בקרקעות של כדור הארץ (בחולות, בסלעים ובקרקעית הים) ומשם הם מגיעים לצמחים, לבעלי החיים ולאדם.

המינרלים נצרכים על ידי בני האדם כחלק מהמזון, ולא בצורתם הגבישית, למעט מקרים נדירים, כמו מלח בישול, למשל, הנצרך גם בצורתו הגבישית. הם דרושים לבניית מרכיבי הגוף ולתפקודו התקין.

לאילו ויטמינים גופנו נזקק ?

גופנו אמור לצרוך כמות מסוימת של ויטמינים ומינרלים. איך נדע מהי הכמות הנדרשת לגופנו ולאילו ויטמינים הוא נזקק ? התשובה נמצאת במדדים בינלאומיים אשר מתעדכנים עם השנים בהתאם לשינויים התזונתיים ולאורך חיינו.

על אילו מדדים מתבססות החברות ?

ישנם מספר מדדים בינלאומיים אשר על פיהם פועלות חברות התרופות והחברות המייצרות את המולטיויטמינים. המדדים מתייחסים לקצובת המולטיויטמינים  היומית המומלצת לאדם הממוצע.

המדד DRI : Dietary Reference Intakes פורסם בשנת 2001. מטרתו הייתה לתת ערכים המיועדים למניעת תחלואה כרונית וניוונית.

המדד התבסס על מספר פרמטרים :

RDA: Recommended Dietary Allowances זוהי הקצובה היומית המומלצת על מנת למנוע מחלות חסר.

EAR: Estimated Average Requirements הקצובה היומית המספקת את הצרכים של 50% מהאוכלוסייה הבריאה.

AI: Adequate Intakes כאשר חסר מידע לגבי ה RDA זוהי הכמות המומלצת המוערכת

UL: Tolerable Upper Intake Level זוהי הכמות התזונתית המרבית שאינה גורמת לתופעות לוואי או סיכון בריאותי.

בשנת 1990 האיחוד האירופאי (EU) The European Food Information Council (EUFIC) נתן הנחיות ספציפיות של RDA ל-12 ויטמינים ו-6 מינרלים.

ב- 2008 חל עדכון בהמלצות ה- EU RDA ובו הוכנסו 8 מינרלים חדשים להמלצות וכן המלצה לויטמין K.

השינויים משקפים את השינויים שחלו בהרגלי צריכת המזון של הצרכנים ומתייחסים לתוצאות המחקרים האחרונים, וה- RDA האירופאי הוא המעודכן ביותר מבין ה- RDI הקיימים.

כלים לבדיקת אמינות המחקרים

כולנו, ורופאים בפרט, נתקלים מידי יום במחקרים חדשים בתחום הרפואה המראים דבר והיפוכו. על מנת לעשות סדר ולברור מתוך שלל המחקרים את אלו הרלוונטיים לנו, נתחיל בכלל הבסיסי ביותר, והוא התמקדות במחקרים קליניים. לא סקר שכונתי בחותמת “מחקר רציני” אלא מחקר קליני אמיתי, הבודק פיזית את הנחקרים ולא רק שואל להשפעת הרגשתם הכללית לפני ואחרי נטילת אותה תרופה או ויטמין.

כללים נוספים לבדיקת אמינות המחקר הם היכן התפרסם המחקר (למשל כתב עת רפואי) והאם קבוצת המחקר והביקורת כללה כמות מכובדת של נחקרים.

כשמדובר בנושא שנוי במחלוקת כמו מולטיויטמינים, צריך לבחון בזהירות לא רק מהם היתרונות, אלא גם למי זה טוב ובאיזו סיטואציה. מולטיויטמינים יכולים לחולל פלאים או להיות פחות יעילים, תלוי בהתאמתם האישית לכל אדם ואדם.

האם אתה זקוק למולטיויטמינים? 

לפי מחקרים קליניים (שעוד אפרט עליהם בהמשך הכתבה) לקבוצות הבאות מומלץ לצרוך מולטיויטמינים :

אנשים הניזונים מדיאטות מיוחדות

אנשים שתזונתם איננה מאוזנת

אנשים חסרי תיאבון

אנשים הנמצאים בדיאטה להרזיה

אנשים מעל גיל חמישים

נשים בגיל הפוריות

מעשנים

אנשים המרבים בשתיית אלכוהול

הוראות כלליות :

מעל גיל 50 מומלץ ליטול מולטיויטמין או תוסף סידן עם ויטמין D.

לגברים- עם ההתבגרות נחוצה תוספת של ליקופן וויטמינים C E

לנשים בגיל הפוריות נחוצים חומצה פולית, סידן וברזל.

לעוסקים בספורט העוסקים בספורט זקוקים לרמות גבוהות של אנטי אוקסידנטים על מנת להתגבר על הסטרס הנוצר בגוף בעת פעילות אינטנסיבית. ויטמין E מאיץ את החלמת הרקמות, ויטמין C וחלק מקבוצת ה B מופרשים מהגוף עם הזיעה. הויטמינים מקבוצת B נחוצים להגברת רמת האנרגיה בגוף.

בטח שמתם לב שיש מעט קבוצות שלא נכללות ברשימה, משום שרובנו מנהלים אורך חיים שלא מאפשר תזונה מושלמת.

האם נמצא פתרון הקסם המאפשר לדלג על ארוחות ?

המולטיויטמינים אמנם גורמים לעלייה משמעותית בצריכת האנרגיה ורמות ה HDL , אך הם אינם מהווים תחליף לאוכל.

ניתן לאכול כמות גדולה של מזון ועדיין לא לקבל את הויטמינים והמינרלים שהגוף זקוק להם, יש לדעת להרכיב נכון את התפריט.

נשים ומולטימויטמינים

חייהן של הנשים מאופיינים בשינויים, המושפעים בין היתר משינויים הורמונליים. מצד אחד כל אישה מעוניינת להאט את תהליך ההזדקנות, אך מצד שני כל אחת רוצה לוודא שהאמצעים בהם היא נוקטת אינם מסכנים את בריאותה, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך.

לאחרונה התפרסם בארה”ב מחקר רציני הבודק באופן מקיף את השפעת המולטיויטמינים  על הנשים. המחקר, שפורסם בירחון היוקרתי  American Journal of Clinical Nutrition, מצא כי נשים הנוטלות באופן קבוע ויומיומי מולטיויטמינים עשויות להאט את תהליך הזדקנותן ולהאריך את תוחלת החיים שלהן.

על מה התבסס המחקר? המחקר אכן בדק כמות גדולה של נשים. הוא הקיף טווח גילאים מכובד (35-74) ובמהלכו נאספו בדיקות דם ושתן מהנשים, נתונים אודות המצב הסוציו אקונומי שלהן, גזע ומאפייני התנהגות כמו הרגלי עישון. כמו כן נאספו גם נתונים אודות הצריכה התזונתית וכן סוג ותדירות נטילת תוספי תזונה כגון מולטיויטמין מסוג צנטרום, תוספי תזונה ויטמיני B ותוספי אנטיאוקסידנטים.

המחקר אשר בדק את ההשפעה של תוספי תזונה עם ויטמינים ומינרלים על משקל הגוף, מצא כי נשים אשר נטלו מולטי ויטמין ומולטי מינרל בתקופה של 26 שבועות הפחיתו את משקל הגוף, הקף המותן, מסת השומן וכן היה אפקט חיובי על פרופיל השומנים.

איך בודקים השפעה של תרופה או מולטיויטמין על הזדקנות האדם ?

ידוע ממחקרים קודמים כי התשובה נמצאת בבדיקה של הכרומוזומים, או ליתר דיוק בבדיקה של קצוות הכרומוזומים. הקצוות של הכרומוזומים, הנקראים טלומרים, מתקצרים בכל חלוקה מחודשת של התא. בסופו של התהליך, תפקידם של הטלומרים הוא להביא את חיי התאים לקיצם, שזה תהליך חיוני על מנת למנוע התחלקות בלתי מבוקרת של התא. אך מצד שני התקצרות מהירה מדי עלול להביא את מותו של התא מוקדם מדי.

החוקרים מציינים כי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות קישרו את אורך הטלומרים עם תהליך “ההזדקנות הביולוגי” וכן נמצאו עדויות שטלומרים קצרים יותר קשורים בתמותה גבוהה יותר. מתוך כך מסיקים החוקרים כי הארכת הטלומרים יכולה להשפיע על אורך החיים ועיכוב תהליך ההזדקנות.

האם המולטיויטמינים באמת נספגים בדם ?

כפי שציינתי בתחילת הכתבה, רק מחקרים קליניים יכולים להוכיח נתונים פיזיים, כמו רמת ספיגה של תרופות או ויטמינים בדם. מחקר קליני  שהתפרסם  ב- Ann Ist Super Sanita journal   בדק את השפעת נטילת מולטיויטמין צנטרום,  על רמות בדם של מספר רכיבים  בהם:  בטא קרוטן, ויטמין 2B, 12B, ויטמין C וויטמין E. המחקר מצא כי נטילה  צנטרום יום יום  מעלה את רמתם בדם באופן משמעותי. הכמות הנספגת תלויה ברמת הויטמינים הקיימת בגוף,  ככל שהמחסור גבוה יותר הגוף יספוג יותר.

מחקר ספציפי – השפעת מולטיויטמינים ותוספי תזונה על התפתחות קטרקט

המחקר שבדק את שני המינים, נערך על ידי צוות מדענים איטלקי אמריקאי, ובדק את השפעת נטילת תוספי תזונה ומולטיויטמינים על התפתחות קטרקט. במסגרת המחקר שארך כ- 9 שנים,  השתתפו 1020 מבוגרים בגילאי 55-75 ללא או בעלי קטרקט בשלב התחלתי בלבד. המשתתפים חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות, קבוצת מחקר שנטלה טבלייה יומית של צנטרום וקבוצת הביקורת שנטלה טבליית פלסבו (ללא חומרים פעילים) כמו כן נלקחו מהנבדקים בדיקות דם וכן נבדקה באמצעות שאלון מהי התזונה שלהם.

במסגרת המחקר חילקו  את המשתתפים לארבע קבוצות לפי רמות ויטמינים בנוזל הדם, מבעלי הרמה הנמוכה ביותר לרמה הגבוהה ביותר. נצפו הבדלים משמעותיים  בהפרשים של רמות הויטמינים בדם בקבוצות השונות בין תחילת המחקר לסופו כאשר העלייה הגבוהה  ביותר בויטמינים בנוזל הדם  לאחר צריכת צנטרום התרחשה בקבוצה עם הרמות הנמוכות ביותר של הויטמינים בתחילת המחקר. דהיינו ככל שהמחסור גבוה יותר השלמת החוזרים על ידי צנטרום משמעותית יותר.

מחקר משמעותי נוסף בדק לאורך השנים השפעת המולטיויטמינים על אמריקאים וצאצאיהם. מאמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת 25% מהבוגרים בארצות הברית נטלו באופן קבוע מולטי ויטמין המכיל לפחות 400 מיקרוגרם חומצה פולית. מחקר שפורסם ב-New England April 1998 מצא שאנשים אלו וצאצאיהם היו בריאים יותר מכלל האוכלוסייה.

אז מה אומרים המספרים ?

תוצאות המחקר שבדק את השפעת המולטיויטמינים  על הנשים, הראה כי הויטמינים והמינרלים שבתוספים היוו מעל 50% מסך הצריכה היומית המומלצת.

עוד נמצא במחקר הנשים, כי בהשוואה בין נשים הנוטלות תוספי תזונה לאלו שאינן נוטלות תוספי תזונה, אורך הטלומרים בנשים הנוטלות תוספי תזונה גדול ב- 5.1% מזה של נשים שאינן משתמשות באופן יומיומי בתוסף. אורך טלומרים זה שווה לכ-9.8 שנות חיים. יצוין כי התוצאות היו דומות במרבית הגילאים, וגם בהתחשב בהרגלי העישון. עוד נמצא כי נטילת רוב רכיבי התזונה באופן יחידני, לרוב לא השפיע על אורך הטלומר באופן מובהק.

תוצאות המחקר שבדק את השפעת המולטיויטמינים  על רמות הויטמינים בדם, הראה כי

בקרב הקבוצה שצרכה מולטיויטמין צנטרום נצפתה עליה משמעותית בין הרמות ההתחלתיות של הויטמינים בדם לבין הרמות במהלך המחקר של ויטמין E, בטא קרוטן, ויטמין 2 B, ויטמין 12 B ופולט לעומת אלו שנטלו פלצבו. כמו כן נצפתה עלייה ברמות ויטמין C ו-A במובהקות נמוכה יותר ביחס לנוטלים פלצבו. בנוסף מצאו החוקרים כי גם אצל הנבדקים  עם רמות הויטמינים  בדם  ברבעון הגבוה ביותר נראה שינוי משמעותי ברמות הויטמינים בדם  לאחר נטילת צנטרום במשך שנה-שנתיים (מלבד בוויטמין A).

שאלון   האם אתה זקוק למולטיויטמין ?

         האם הינך מעשן או מעשן פסיבי?

         האם אתה שותה 4 או יותר כוסות אלכוהול בשבוע?

         האם אתה אוכל מזון מעשר בויטמינים? ( דגני בוקר)

         האם אתה אוכל מדי יום לפחות חמישה סוגים שלפירות וירקות בצבעים שונים?

         האם אתה זקוק למולטיויטמין?

         האם אתה אוכל לפחות שלוש מנות של מזון המכיל ומעשר בסידן מדי יום?

         האם אתה נחשף לשמש לפחות ל-15 דקות 4 פעמים בשבוע?

         האם אתה אוכל דגי ים המכילים שומן (סלמון, טונה) לפחות פעמיים בשבוע?

         האם אתה אוכל פשתן, שמן קנולה או סויה לפחות פעמיים בשבוע?

         האם השיער שלך נושר, דק או נשבר?

         האם אתה ניזון ממזון דל פחמימות?

         האם הנך אוכל מזון מעובד או “ג’אנק” יותר מפעמיים בשבוע?

ולסיום – תמיד מומלץ להיוועץ ברופא המשפחה !!!

הפורמולה החדשה של צנטרום עודכנה על פי המלצות האיחוד האירופאי לקצובה היומית המומלצת של ויטמינים ומינרלים.

לדברי עינת ששון, הדיאטנית הראשית של צנטרום: “תזונה נכונה משפיעה על הבריאות ועם זאת רובנו לא מצליחים לשמור על תזונה מאוזנת, ההמלצה היא לכל אחד להשלים את התזונה עם נטילה יומיומית של מולטיויטמין כגון צנטרום המותאם מבחינת המרכיבים לצריכה היומית המומלצת (DAILY VALUE) על ידי האיחוד האירופאי “.

נמסר על ידי יח”צ