במכתב חריף וחסר תקדים בחומרתו פונה היום מנכ”ל משרד הבריאות להנהלת קופ”ח מאוחדת וטוען שהקופה לא עמדה בדרישות המשרד לביצוע פעולות תיקון והפקת לקחים לאור מימצאי מבקר המדינה.

להלן המכתב המלא:

י”ד טבת תשע”א

21 דצמבר , 2010

אסמכתא: 13 – 103/238651(מ)
(במענה: ציין אסמכתא)

לכבוד

הרב ירחמיאל בויאר

יושב ראש הדירקטוריון

קופת חולים מאוחדת

שלום רב,

הנדון: הליכים לפי סעיף 37 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי

           דו”ח מבקר המדינה בנושא קופת חולים מאוחדת

           מכתבך מס’ 965.10 מיום 9.12.10

א.         פתיחה

קופות החולים הן מהמוסדות המרכזיים והקריטיים ביותר בתוך מערך השירותים החברתיים הניתנים לתושבי מדינת ישראל. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי המושתת על עקרונות צדק שיווין ועזרה הדדית ניתן לכל אחת מארבע קופות החולים מעמד מיוחד, הכולל סמכויות נרחבות הנדרשות למילוי תפקידה הציבורי, יחד עם העברת אחריות כבדה לניהול ענייניה “לטובת חבריה, או במטרה אחרת ממטרות חוק זה”. המנהל הכללי של קופת חולים וכל שדרת הניהול הבכירה שלה נמצאים בקודש הקודשים של החוק; באופן התנהלותם, מעשיהם והחלטותיהם תלויים בריאותם וחייהם של מבוטחי הקופה, אשר נותנים את אמונם ובטחונם בחוסנה המוסרי של הקופה בפרט ושל מערכת הבריאות הציבורית בכלל.

מצופה מהמנהל הכללי של קופת חולים, ממנהליה הבכירים ומחברי הדירקטוריון שלה התנהלות ותפקוד ללא רבב, תוך הנחלת תרבות ארגונית מוסרית בכל מוסדות הקופה, הקפדה אדוקה על כללי מנהל תקין ונאמנות אין קץ למבוטחים, המתבטאת בכל צעדי ניהול הקופה.

המשימה החברתית הרגישה, הפקדת האחריות לבריאות האוכלוסייה בידי קופות החולים והמשאבים האדירים שהמדינה מעמידה להן לשם כך, לצד האופי המיוחד של התאגדות קופות החולים מטילים על מוסדות הניהול של כל קופת חולים, ובמיוחד על שומרי הסף שלה חובת נאמנות שאינה מתפשרת.

האחריות המוסרית והערכית הנגזרת מעקרונות אלו, וחובתו הציבורית של המנהל הכללי של משרד הבריאות, יהיה אשר יהיה, לכלל תושבי מדינת ישראל, כפי שמודגשת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הן היחידות שמדריכות אותי בבואי להשיב לכם על תשובתכם אליי.

1.    ביום 15/11/10 התפרסמו דו”חות מבקר המדינה בנושא קופות החולים. הדו”חות כללו פרק מיוחד בנושא “קופת חולים מאוחדת – פגמים מהותיים בסדרי ניהול, פיקוח ובקרה”. פרק זה כולל את עיקר הממצאים הנוגעים לכשלים המקצועיים והאישיים שאותם ייחס המבקר למוסדות הקופה ולבעלי תפקיד בה. מיעוטם של הממצאים המבססים כשלים כאמור כלולים בשני הפרקים הנוספים שבדו”ח, המתייחסים לכלל קופות החולים, והם מופיעים בעיקרם גם בפרק שיוחד ל”מאוחדת”. לצורך מכתב זה, יכונו כלל הדו”חות “הדו”ח”. ככל שאבקש להפנות לממצא מוגדר בדו”ח – אפנה לעמוד הרלוונטי בדו”ח המודפס המאגד את שלושתם.

יודגש, כי הדו”ח גובש לאחר תהליך ביקורת ממושך ומורכב שניהל משרד מבקר המדינה, במסגרתו אף ניתנה לקופת החולים האפשרות להתייחס לממצאי טיוטות הדו”ח.

2.    ביום 14/11/10 לאחר שהדו”ח הונח בפניי, טרם פרסומו לציבור, וממצאיו היו ידועים כבר גם לקופת חולים מאוחדת, פניתי אליך כיו”ר הדירקטוריון, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 37(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד- 1994 (“החוק”).

בפנייתי ציינתי, כי ממצאי הדו”ח, כל ממצא לעצמו וודאי בהצטברם יחדיו, מגלים כשלים מהותיים וקיצוניים בהתנהלות קופת החולים וממלאי תפקיד בה ובמוסדותיה. אמנם נמסר לי, והדברים אף מופיעים בדו”ח, כי הממצאים הועברו בחלקם ליועץ המשפטי לממשלה בשלבים קודמים של תהליך הביקורת על מנת שישקול הדברים גם מההיבט הפלילי, אך עם זאת, ובשים לב לחומרתם של הממצאים, ציינתי כי מתחייבת, במקביל, בחינה ושקילה מדוקדקת של ממצאי הדו”ח, באופן שיבטיח תיקון יסודי ואף שידוד מערכות בהתנהלות קופת החולים לעתיד לבוא. עוד ציינתי, כי תהליך כזה עשוי לחייב הסקת מסקנות מערכתיות מרחיקות לכת, ואף הסקת מסקנות אישיות.

סמוך לאחר מכן, ובעקבות פניית היועץ המשפטי של הקופה אל היועץ המשפטי לממשלה, כתב המשנה לפרקליט המדינה, כי אין בעצם קיומה של חקירה פלילית כדי למנוע נקיטת פעולות על ידי הקופה גם במישור הפרסונלי, בכפוף  לנקיטת כל צעד זהיר הנדרש לשם מניעת שיבוש הליכים, ותוך שהוא מציין כי “בנסיבות העניין נראה כי אין מנוס מנקיטת פעולות גם במישור הפרסונלי, בכפוף לשימוע, כבר בשלב מקדמי זה, ובהסתמך על ממצאי הדו”ח”.

3.    ציינתי, כי מבלי למצות את תכניו המסועפים של הדו”ח וממצאיו, ניתן לציין כי הדו”ח חושף כשלים בשלושה מישורים מהותיים, ואשוב ואפרט עיקריהם להלן;

האחד הוא היעדר כללים ונהלים סדורים התואמים עקרונות מינהל תקין לפעילות הקופה בנושאים מהותיים שונים, מהם מערכתיים (לרבות רכש, ובקרת תשלומים) ומהם כאלה הנוגעים לשמירת טוהר המידות כשביניהם – כללי תיגמול של בעלי תפקיד בקביעת תוספות ייחודיות, מניעת ניגוד עניינים, לרבות מינויים או עשיית עסקאות שמעורבים בהם בני משפחה של בעלי תפקיד בקופה או במוסדותיה, וכן התקשרויות עם בעלי תפקיד כאמור, בעיסוקיהם הפרטיים;

השני הוא ממצאים המגלים סטייה בפועל מן החוק ומכללי מינהל תקין, ובכלל זה התקשרות בהסכמים שלא בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים, לרבות הסכמים בע”פ; תשלום חשבונות ללא אסמכתאות מתאימות; סטייה מהסכמים כתובים “שלמראית עין” המסווים מהויות עסקיות שונות מהמתואר בהן, חלקן בלתי תקינות או אף בלתי חוקיות; מתן או חלוקה של טובות הנאה לבעלי תפקיד בקופה או במוסדותיה; וכן עשיית עסקאות עם גופים שלבעלי תפקיד בקופה או במוסדותיה או לקרוביהם זיקה אליהם, לכל הפחות בניגוד לכללי מינהל תקין ושקיפות, ואולי אף חמור מכך;

והשלישי הוא היעדר תהליכי פיקוח ובקרה נאותים, במישור הנהלי ,וכן, ובעיקר, במישור העובדתי-מעשי, מצד הגורמים בקופה המופקדים על כך, תוך זניחת אמות מידה ודרכי פעולה בסיסיות, הצריכות להדריך ולאפיין את דרך הילוכם של מוסדות הפיקוח והביקורת האמורים להיות אמונים על דרישה, חקירה וחתירה בלתי נלאית לגילוי ליקויים, בדיקתם ותיקונם – במקצועיות וללא תלות. במישור אחרון זה מגלה הדו”ח, כי מוסדות הפיקוח והביקורת לא זו בלבד שלא פעלו למנוע את הימשכות התופעות נשוא הדו”ח, אלא שבחלק מהמקרים היו שותפים להן, וסייעו בכך להנצחתן ואולי אף להעצמתן.

4.    בשים לב לממצאי הדו”ח, למספרם, זהותם ומעמדם של המעורבים בהם, וכן לעובדה כי הם חוצים את שדרת הניהול של הקופה כמעט בשלמותה, ומערבים לא רק את דרגי הביצוע בקופה אלא גם את דרגי הפיקוח והבקרה בה, הדגשתי, כי לא ניתן להקדים פעולות מוגדרות או מבודדות לכינוסו של הדירקטוריון, או באופן שייתר את כינוסו; תיקון הליקויים יוכל להתבצע רק אם הדירקטוריון ישקול לעומקם את ממצאי הדו”ח, על המסקנות המערכתיות והאישיות העשויות להתחייב מהם, ויקבל את ההחלטות הנדרשות, תוך פירוט לוחות הזמנים להשלמת ביצוען, לרבות ההחלטות לתקופת הביניים, לטווח הזמן הקרוב או אף המיידי, שעד להשלמת מלוא הצעדים עליהם יוחלט.

ככל שאסבור, כי הדבר לא נעשה, וכי לא התקבלו או בוצעו ההחלטות הנדרשות, אודיע על כך כאמור בסעיף 37(ב) לחוק וההליך יימשך כסדרו.

5.    בהמשך למכתבי פנית אליי בכתב פעמיים, ובשתי הפעמים השבתי לך, וכן, לבקשתך, קיימנו פגישה במשרדי בהשתתפות הדרג המקצועי והמשפטי במשרד. בפגישתנו, וכן במענה למכתביך, הדגשתי כי אל לה לקופת החולים להפריד או לבודד ממצאים נקודתיים, מהקשרם הכולל, וכי קופת חולים המקבלת דו”ח מבקר כמו זה שניתן לקופה, חייבת לדון בו על כל חלקיו, תוך שימת לב לתמונה הכוללת המתקבלת מן הממצאים השונים, החוט המקשר ביניהם, והליקויים המערכתיים שהוא מצביע עליהם.

בהקשר זה עמדתי על החשיבות בגיבוש “ראיית על” ביחס למכלול הדו”ח, ועל כך שמסקנות הקופה חייבות לבטא ראייה כזאת, המשלבת בין ההתייחסות לפרטים השונים, שכל אחד מהם מאיר באופן שונה ומכיוון שונה את הכשלים המערכתיים שייחס המבקר לקופה, לבין המכלול הנוצר מהצטברותם של כלל הפרטים, המחייב התייחסות במישור מערכתי, אינטגרטיבי ועילי, מעבר למישור הטיפול הפרטני בכשלים הנקודתיים, החשוב לכשעצמו.

ב.         הדיון בדירקטוריון הקופה והחלטותיו

6.    במהלך התקופה שנקצבה לדיוני הדירקטוריון נמסרו לידינו, לבקשתנו, פרוטוקולי ישיבות הדירקטוריון בראשותך. כמו כן, במועד שקצבנו לתשובת הקופה הגיע לידינו מכתבך. מכתב זה כולל 2 עמודים, וצרופותיו כוללות עשרות עמודים שאינם יותר מתמצית הדו”ח, כפי שנערכה על ידי קופת החולים, וכן את כל הפרוטוקולים שאת רובם כבר קיבלנו לידינו קודם לכן. החלטות הקופה ביחס לתיקון הליקויים פזורות לאורכם של הפרוטוקולים, כחלק מרצף הדיון, ורוכזו באחת מצרופות הדו”ח. התבקשנו להתייחס אל ההחלטות האמורות כאל תשובת הקופה על הדו”ח ועל מכתבנו, ולהסתפק בה ככזו המספקת מענה ראוי לכשלים נשוא הדו”ח.

7.    את ההחלטות ניתן לחלק, בכלליות, לשני חלקים: חלקן האחד נוגע לליקויים “מערכתיים מנגנוניים”: אלה הועברו בעיקרם לטיפולו של צוות לתיקון ליקויים, שהרכבו נחשף בפני הדירקטוריון בשלב מתקדם יחסית, בישיבה השלישית בלבד, כנראה במקום צוות בהרכב אחר, ובעקבות שאלות חברים. ההרכב עליו נמסרה ההודעה כלל את המנכ”ל מר שמואל מועלם, מנהל אגף הכספים רו”ח גיל חיימוביץ, יועץ המנכ”ל ד”ר דוד פוקס (אשר ביקש שלא להתמנות, ובקשתו כובדה), עו”ד מומי דהן, ד”ר יוסי רוזנבלום, ומר דני בר מאיר. רבים מהנושאים שהועברו לטיפול הצוות האמור, או לדרג אחר בקופה שהונחה להגיש המלצות לצוות זה, הועברו ללא קווים מנחים ביחס לאופן הטיפול הנדרש בליקויים, וללא העקרונות האמורים להדריכו או להגדיר את “גבולות הגזרה” בטיפולו. 

חלקן האחר של ההחלטות – נוגע לצעדים כלפי נושאי תפקידים, ובכלל זה תביעת החזרים כספיים לסכומים ששולמו שלא כדין; עריכת שימוע לפני פיטורין לשלושה בעלי תפקידים וכן שימוע שאופיו לא הוגדר כל צורכו ואופיו “מעורב” חציו לשם פיטורין וחציו לשם נקיטת אמצעי משמעת חליפי (“עונש”) לבעל תפקיד רביעי; וכן מינוי “ועדה חיצונית של אנשי מקצוע ומשפט בעלי שם ש”תמונה על ידי היו”ר והמנכ”ל” ושתדון בדו”ח מבקר המדינה “בתחום הפרסונלי”. החלטה אחרונה זאת לא בוטלה או שורבבה לקובץ ההחלטות המסכם, כנראה עקב אי שימת לב, והיא כפי הנראה סרח עודף של מחשבה ראשונית אשר עלתה בדירקטוריון להיזקק לגורם חיצוני לצורך בחינת הדו”ח מהיבטו הפרסונלי, מחשבה ממנה סטה הדירקטוריון בשלב מאוחר יותר בדיוניו. ממילא, מדברת ההחלטה על כך שהועדה תגיש הצעותיה לדירקטוריון עד ה-7 בדצמבר, בעוד שלמיטב ידיעתנו היא לא מונתה, וממילא גם לא הגישה כל הצעות או המלצות.

ג.          החלטות הדירקטוריון דיון כללי

8.    דו”ח המבקר חושף חולי עמוק בתיפקודה של קופת חולים מאוחדת. אין זה כשל או חולי נקודתי: זהו כשל שיטתי, רב מערכתי, חוצה דרגים, מוסדות, ובעלי תפקיד, מן המסד ועד הטפחות. מקריאת הדו”ח דומה כי אין אבן שניתן להרימה, ושאינה מכסה על פגם, ערכי או מקצועי.

חלק גדול מן הפגמים המקצועיים והערכיים יורדים לשורשם של עקרונות מינהל תקין, טוהר מידות, חובות אמון וזהירות של בעלי תפקיד כלפי הקופה בה מונו או נבחרו לשרת, וכלפי שלטון החוק. הקו המחבר ביניהם הינו תרבות ניהולית ארגונית ותאגידית לקויה, המייצגת קוד ארגוני משובש עד היסוד: אי סדרים רשלניים או מכוונים בניהול ענייניה הכספיים של הקופה; חלוקת טובות הנאה לבעלי תפקיד, קרוביהם ומקורביהם, ללא פיקוח ובקרה; העלמת מידע מכוונת מגופי ביקורת ואף הצגת מידע כוזב בפני גופים אלה; וכן העלמת עין של מנגנוני הבקרה הפנימיים, ולעיתים שותפות סבילה או פעילה שלהם במעשים המיוחסים לקופה.

9.    השאלה היסודית שניצבה בפניי למקרא תשובת הקופה, על הפרוטוקולים וקובץ ההחלטות שצורף אליה, היא האם ביכולתי להתייצב אל מול הציבור ביושר פנימי גמור, בשכנוע עמוק או לכל הפחות במידת שכנוע סבירה, ולומר לו כי בהינתן תשובת הקופה אני מתרשם, שקיים סיכוי מתקבל על הדעת לכך שהיא תעלה מעתה על דרך הישר, וכי הכשלים המוצגים בדו”ח יבואו על פתרונם, בתוך פרק זמן סביר, או בכלל. התשובה היא, שאיני משוכנע, לא שכנוע עמוק ולא במידת שכנוע סבירה, כי יש בתשובת הקופה משום יסוד או בסיס למחשבה, כי ממצאי הדו”ח יבואו על תיקונם. במקום טיפול יסודי וכן בממצאי הדו”ח, תוך שידוד מערכות כללי, מוסדי ופרסונלי – יש בתשובת הקופה ציפוי דק של טיח, המכסה כשל נמשך, ובקיעים יסודיים, שלא יבואו על פתרונם גם אם יקוימו כל החלטות הדירקטוריון ככתבן וכלשונן, וגם אם יסתיימו הליכי השימוע בהפסקת כהונתם של כל בעלי התפקיד לגביהם נתקבלה החלטה על פיטוריהם, בכפוף לשימוע.

10.  המסקנה עולה מהשוואת ממצאי הדו”ח עם דיוני הדירקטוריון והחלטותיו, אשר אינם נותנים מענה מהותי או פונקציונלי לכשלים עליהם מצביע הדו”ח, ואינם צפויים להוביל לתיקון כשלים אלה. מסקנה זו עולה גם מדפי הפרוטוקול, מהערות החברים בו, מן השיטין ובין השיטין. למקרא הפרוטוקול עולה, כי הדירקטוריון כיוון דיוניו ל”הדיפת” הדו”ח, תוך שימת דגש עודף על מידת ה”ניראות התקשורתית” ובמקרים מסוימים אף נמנע במפורש מקבלת החלטות המתחייבות ממצאי הביקורת, כאשר נראה היה לו כי מבקר המדינה לא איית אותן “ברחל בתך הקטנה”, וכי בידו לחמוק מביצוען בשל כך. היטיב לקלוע לרוח הדברים חבר הדירקטוריון מר שמאי, עת הצביע על כך שלכל אורך תקופת הבירור של מבקר המדינה, במהלכה נחשפו מוסדות הקופה, לרבות הדירקטוריון, לכשלים שהתגלו בפעילותם של דרגי הביצוע והביקורת שבה, “כל העבודה התנהלה סביב הביקורת וזאת ע”ח זמן שהיה צריך בו לקבוע נהלים ולהסדיר מערכות עבודה… ברור שנורא שכך זה התנהל כולל בשנתיים האחרונות… הכנסת חשבות זה נכון אך צריך בדיקת שורש בכל האגפים” (פרוטוקול14/10 עמ’ 8). גם בישיבה הרביעית שהתקיימה, וזאת לאחר 28 החלטות שהתקבלו, התרשם מר שמאי כי “עד היום דנו בפרוצדורות ולא בעיקר” (פרוטוקול 16/10, עמ’ 3). למרבה הצער, רושם זה נותר על כנו גם למקרא מכלול החלטות הדירקטוריון.

11.  לנוכח האמור לעיל ולהלן, אני נאלץ להודיעך כי אני רואה את הקופה כמי שלא מילאה אחר התראתי שניתנה לפי סעיף 37(א), ולבקשך לכנס את הדירקטוריון כנדרש בסעיף 37(ב) ולקבל החלטה על פי הנדרש בהודעתי זאת.

ד.         ניתוח הכשל הארגוני בקופת החולים מסקנות במישור המערכתי פרסונלי

12.  בבואי לנתח את הכשל בקופת החולים, ניתן להצביע על ארבעה ממלאי תפקיד, המהווים בריח תיכון בהתנהלות בריאה ותקינה של קופה, בסדר חשיבות יורד: מנכ”ל הקופה; ראש אגף הכספים; מבקר הפנים וועדת הביקורת. אילו פעלו כל ארבעת הגורמים במידת המקצועיות הנדרשת לא היה בא לעולם דו”ח המבקר, בעיקר ממצאיו. כשלונו המקצועי ובחלק מהמקרים אף הערכי של כל אחד מהם כפי שהוא משתקף בדו”ח, הוא חמור כשלעצמו בהינתן מעמדם המרכזי בארגון, אך כישלון זה גם איפשר את התנהלותם הכושלת של יתר בעלי התפקיד.

חשוב לציין, כי בחינת תיפקודם של ארבעת ממלאי התפקיד, וכן הסקת מסקנות מתאימות, חורג מקטגורית הטיפול ה”פרסונלי” גרידא. מרכזיותם הפונקציונלית בתיפקודה של  הקופה, ומתוקף כך ההשפעה מרחיקת הלכת של נורמות הפעולה שהדריכו אותם, של מעשיהם או של מחדליהם על התנהלות כלל הקופה, הוא סיבה מרכזית לכשל המערכתי. התרשמותי היא כי פתרון נכון של השאלה, כיצד ראוי שהקופה תנהג כלפיהם, הוא תנאי להבראתה המערכתית,זאת מבלי לגרוע מחשיבות הטיפול בהיבטים אחרים בעלי חשיבות מערכתית בהם עסק הדירקטוריון, גם אם באופן בלתי מספק כפי שאראה בהמשך.

בשל כך ראיתי חשיבות להפריד בין סוגית הטיפול בבעלי התפקיד האמורים, לבין שלושה בעלי תפקידים אחרים שלגביהם קיבל הדירקטוריון החלטות שהן פרסונליות במובהק. שקלתי גם את סוגית חלקו ואחריותו של הדירקטוריון, ואייחד לכך דברים בסוף הודעתי זאת.

13.  הממצאים כלפי מר מועלם כמנכ”ל הקופה (הנוגעים בחלקם גם לתקופת כהונתו כמשנה למנכ”ל) כוללים, בין היתר, אישור ותשלום בעד התקשרויות  לשיווק, פרסום ויחסי ציבור ללא מכרז או הליך תחרותי אחר, ללא הסכם בכתב, ללא בדיקת ביצוע השירותים בעדם ניתן התשלום, וחרף ביקורת של הדירקטוריון על המשך ההתקשרות, שאף שבוצעה להלכה עם שלושה גורמים שונים – התמצתה למעשה בשירותיו של נותן שרות אחד, כשכל זאת בניגוד לחוק חובת המכרזים ולנהלי הקופה ; : קבלת טובות הנאה שלא כדין בתחומים שונים, לרבות השתתפות פעילה כמארגן, ללא תשלום ויחד עם בת זוגו, בכנסים בחו”ל במימון חברות תרופות שלהן אינטרס עסקי בהתקשרות עם הקופה (אף שכנסים אלה נועדו לסקטורים מקצועיים שנדרשו לשלם תמורתם); פדיון ימי חופשה בניגוד לחוק ואף ללא מחיקת ימי החופשה ממאזן חופשתו, וחרף התרעות הממונה על השכר- כל זאת ללא ידוע הדירקטוריון; קבלת תוספת יצוג ודמי יצוג על השתתפות בארועים פרטיים, שלא כחלק מנהלים סדורים ובניגוד להתראות הממונה על השכר, וכל זאת ללא ידוע הדירקטוריון.

יצויין, כי מקריאת הפרוטוקולים עולה, כי מר מועלם אף נמנע מליישם את החלטת הדירקטוריון בדבר קיצוץ 5% בשכר בכירי הקופה, לרבות שכרו שלו, בתואנה של העלאת גביית דמי הביטוח הלאומי משכר מקבלי המשכורות הגבוהות במשק, עניין שהתגלה באקראי ואגב דיוני הדירקטוריון בדו”ח המבקר, אף שהנושא לא נכלל בממצאיו (פרוטוקול 14/10 , עמ’ 14- 15).

14.  אולם צמצום הבעייתיות הנוגעת לתיפקודו של מר מועלם לממצאים המוגדרים הקושרים אותו אישית לפעולות כאלה או אחרות – אף שכל אלה נושאים חומרה מופלגת לכשעצמה – אינה מציגה תמונה מלאה ביחס לאופי כשלונו המקצועי, אשר דומה כי מונח על מצע רחב יותר, הנוגע בחלקו לחוט המקשר בין כל אותם גילויים ספציפיים, ובחלקו למסרים המקצועיים שהשתקפו בתגובות הקופה לדו”ח המבקר ואשר שיקפו את “רוח המפקד” כפי ש”השתרשרה” לדרגים הכפופים אליו בקופה, בכל אחד מתחומי הביקורת.

אופי הכישלון נעוץ בעצם המסר הגלוי של חלוקת כיבודים מסוגים שונים לו ולבכירי הקופה ממקורביו; באי מילוי החלטות הדירקטוריון ואי ידוע הדירקטוריון בעניינים מהותיים הנוגעים לאינטרסים אישיים וכספיים שלו עצמו; במתן גיבוי מתמשך למדיניות קלוקלת של מידור אגף הכספים מבקרה מהותית של התקשרויות והתחשבנויות, תוך יצירת אוטונומיה כספית של התקשרויות האגפים השונים (כולל שלו עצמו) וללא כל בקרה, דבר אשר הביא לשגשוגם  של אי סדרים חמורים (ראה עמ’ 93 לדו”ח המבקר המפרט את תשובותיה של הקופה למשרד מבקר המדינה מינואר ומיולי 2010) ; ומהפנמת הרגלי דיווח בלתי מהימן לרשויות המדינה, החל מהממונה על השכר (עמ’ 87 לדו”ח המבקר), עבור במבקר המדינה (עמ’ 93 לדו”ח המבקר) וכמובן – משרד הבריאות (עמ’ 76 לדו”ח המבקר), וכן העלמת מידע מרשויות הביקורת (עמ’ 40 לדו”ח המבקר).

15.  ראוי ונדרש היה, שהמנכ”ל עצמו היה מקדם  החלטות מערכתיות קשות, עת שנחשפו בפניו הערות מבקר המדינה כבר בעיצומה של מלאכת הביקורת. מצער, מכעיס ומאכזב, כי המנכ”ל בעל הסמכות הרחבה עמד מן הצד לאורך כל תקופת הביקורת, ונראה שעסק בהסתרה ובהקטנת חומרת ממצאי הדו”ח במקום לעסוק בתיקון הליקויים שנחשף אליהם, ביניהם ליקויים חמורים שבהחלטות נחושות ניתן היה לתקנם עוד קודם ולמנוע את המשך הכשלים. העמדה הפסיבית שנקט בעת הביקורת, ולאחריה בדיוני הדירקטוריון, מלמדת על מנכ”ל העסוק בהישרדות אישית ולא בניהול קופת החולים למען מבוטחיה.

16.  אופן פעולתו של מר שמואל מועלם, ולא רק במקרים המתייחסים לטובות ההנאה הכספיות עליהן הצביע המבקר, אלא בכל אחד מתחומי הפעילות שבהם היה בהכרח מודע לסטייה הקשה מן השורה המשתקפת במעשיו או במחדליו – עולה לא רק כדי הפרה של חובת המקצועיות והזהירות, אשר הסבה לקופה נזק כספי ניכר, אלא גם יש בה משום פגיעה בחובת האמון שלו כלפי הארגון, שבו הוא ממלא את התפקיד הבכיר ביותר.

17.  אציין בהקשר זה, כי לא רק שהדירקטוריון לא נקט כל צעד פרסונלי כלפי מר מועלם  אלא שהוא אף לא דרש ממר מועלם להשמיע את התייחסותו המפורטת לממצאים החמורים שנכללו בדו”ח ביחס לאופן תפקודו, תוך הסבר כיצד הדברים מתיישבים עם תפיסתו את תפקידו, את הנדרש מבעל תפקיד במעמדו, או אף את הלקחים האישיים שהוא נדרש לדעתו להפיק.

תמוהה בהקשר זה אמירתו של יו”ר הדירקטוריון ביחס למר מועלם לפיה הוא נתון ל”השמצות והתנפלויות” והוא מצידו “מבליג” או “כובש כעסו”, ואמירת מר מועלם בהמשך לכך, כי “לא יכול להיות שיטיחו את כל ההאשמות על אדם אחד, ובמקרה הזה – זה אני, ואני אשתוק” (פרוטוקול 14/10 עמ’ 5- 6). לא רק שאמירת יו”ר הדירקטוריון “סימנה” ליתר החברים את כיוון הרוח (ואת מר מועלם כקורבן, ולא כמנכ”ל הצריך לתת דין וחשבון על מעשיו) אלא שבפועל הדירקטוריון, אשר מחה  על ה”האשמות” או “ההשמצות”, לא פעל כדי לאפשר ואף לדרוש ממר מועלם להציג את התייחסותו לממצאים, בטרם הסיר את סוגיית המשך העסקתו מעל סדר היום – עניין שבהינתן חומרת הממצאים כלפיו, לא ניתן היה לפטור, כפי שעשה הדירקטוריון, בהותרת הענין לדירקטוריון שימונה בעתיד. אמירתו של חבר הדירקטוריון עו”ד עצמון בתשובה לדברי מר מועלם (“אינך יכול להגיד איני יודע, ומה עם הדברים שאתה כן יודע?”- שם) נותרו ללא מענה.

כשלונו של מר מועלם במתן האפשרות לליקויים החמורים להתרחש מתחת לאפו, חלקם אף בעזרתו, צריך להסיר את האמון בו כמנהל שיכול להוביל את הקופה לחוף מבטחים בתנאים הקשים הללו.

18.  בשים לב לאמור, אני סבור כי אין מנוס מלפעול גם כנגד מנכ”ל הקופה במישור הפרסונלי, כלהלן:

על הדירקטוריון להחליט בתוך 21 יום על הפסקת כהונתו של מר שמואל מועלם, בכפוף לשימוע. פרק זמן הכולל להשלמת המהלך, עד להפסקה סופית של כהונתו, לא יעלה על 4 חודשים ממועד הוצאתו של מכתב זה. אדגיש, כי לא ניתן להסתפק בהותרת הסוגיה לדירקטוריון הבא שייבחר: הדירקטוריון אינו יכול לפטור עצמו בדרך זאת ממילוי חובתו, ואין הוא יכול להסתפק בקביעה ריקה מתוכן ביחס לדירקטוריון הבא, שממילא אינו כפוף בקביעת סדר יומו להוראות הדירקטוריון היוצא, וזאת ללא קשר לשאלה עד כמה ניתן לצפות שיהיה שונה ממנו בהרכבו, מהותית או בכלל.

19. במקום נמוך יותר במידרג האחריות והחומרה, אך עדיין תוך סטייה מן הנורמות המקצועיות המצופות מבעל תפקיד במעמדו, מצוי מנהל אגף הכספים והתקציבים, רו”ח גיל חיימוביץ’.

האגף בראשותו של רו”ח חיימוביץ’ ביצע תשלומים בניגוד להסכם חתום, אך נתן יד להצגתו של ההסכם כמחייב; ביצע באופן שוטף תשלומים לפי סיכומים והסכמים שלא נערכו לפי דיני המכרזים, חלקם בע”פ, רק על בסיס הוראות תשלום של האגפים מזמיני השרות, ללא בקרה של חוקיות ההתקשרות וביצוע השרותים בעדם בוצע התשלום, הכל בניגוד לכללים הבסיסיים המחייבים כל מערך כספי-חשבותי, ובכלל זה כללי הבקרה והבידוק הכספי המקובלים (ראה עמ’ 79- 80 לדו”ח המבקר);

שילם ורשם הוצאות  בספרים בלי שקיבל לידיו אסמכתאות ראויות בדבר מרכיבי התשלום ופעמים אף בלא שנחתם הסכם עם נותן השירותים (עמ’ 83 ו-93 לדו”ח המבקר); חלק מהתשלומים ששולמו ללא בקרה מתאימה בוצעו כחלק ממתן טובות הנאה שהמבקר מצא בהן בצדק רב פגם, ושמר חיימוביץ’ עצמו נמנה עם מקבליהן (דמי יצוג עמ’ 88 לדו”ח, השתתפות בכנסי רוקחים עם בת זוגו – עמ’ 94 לדו”ח); ממצא חמור נוסף נוגע לרישום מטעה של הוצאות שיווק ופרסום ברישומים החשבונאיים, במטרה להציג היקף הוצאות קטן או תואם את המותר בתקנות (עמ’ 141 לדו”ח).

20.  ראוי להבין את השלכת הדברים בהקשרם הרחב: אגף הכספים מצוי בלב העשייה הארגונית; כל החשבונות משולמים באמצעותו, ופרט לעיסוקיו התקציביים הוא גם מרכז את הפן החשבי-גזברותי בעבודת הארגון. בארגון בריא הגדרת תפקידיו בפן החשבי-גזברותי כוללת מעצם מהותה גם בקרת חשבונות והתקשרויות, בהתאם לכללים הפנימיים והחיצוניים המחייבים את הארגון, ואינה יכולה להצטמצם רק לפן הטכני של ביצוע התשלום. על רו”ח המשמש כמנהל אגף הכספים, ולמעשה על כל אדם בתפקיד זה בארגון כה גדול שלו מאפינים ציבוריים דומיננטיים – לא רק להבין בעצמו, אלא גם לעשות כל הנדרש ממנו כסמכות החשבונאית-כלכלית הבכירה במוסד, כדי להטמיע בארגון את הנורמות המקובלות בתחום הניהול הכספי, שהוא אמור להיות אמון עליהן, וככל שאלה אינן מוטמעות חרף דרישותיו- להתריע על כך בפני הגורמים הרלונטיים, הניהולייים והבקרתיים בקופה ואף מחוצה לה.

על פני הדברים נראה שמר חיימוביץ’ קיבל בהסכמה את ה”שיטה” הקיימת, בלא לעשות דבר לשינוייה, תוך שהוא “מנער חוצנו” מן האחריות למהות הקלוקלת של התשלומים שביצע האגף (בתואנה כי זו נתונה לפי נהלי הקופה לגופים המזמינים – עמ’ 93 לדו”ח המבקר), ובכך איפשר את המשכה והתחזקותה. ראש אגף הכספים, שלפי תחומי אחריותו משמש חשב הקופה וגזברה הראשי, הוא לא רק דרג ביצוע בכיר, אלא גם – בהתחשב בפונקציות האמורות – שומר סף, שבידו ומחובתו למנוע הוצאת כספים בניגוד לכללים.

בהתנהלותו זו יש משום חשש להפרה חובת המקצועיות והזהירות, אשר ייתכן והסבה לקופה נזק כספי ניכר, ובנוסף יש בה לכאורה משום פגיעה בחובת האמון שלו כלפי הארגון, שבו מילא את התפקיד הבכיר ביותר באגף הכספים. לא לחינם התרשם גם יו”ר הדירקטוריון, כי “המבקר קובע שאגף הכספים חטא לאורך כל הדרך”, בלא שהוא מסתייג מקביעה מתחייבת זאת (פרוטוקול 14/10 עמ’ 10). הסתפקות הדירקטוריון בהחלטה כי הוא “ממליץ לדון בהתנהלות ותפקוד אגף הכספים בעתיד הקרוב” (החלטה 83/19) תמוהה, בין היתר לנוכח העובדה כי לא ברור למי מכוונת ה”ההמלצה” שעה שהאחריות לדון ולהחליט בנושא, לא “בקרוב” אלא לאלתר, היא על הדירקטוריון עצמו.

21.  לפיכך- על הדירקטוריון לדון לאלתר באופן תפקודו של רו”ח חיימוביץ’ ולכל הפחות להוציא מאחריותו את התפקידים החשבותיים, לרבות אחריות לתשלום חשבונות ובקרתם.

יודגש, כי מהלך זה יש לבצע ללא קשר או תלות בהחלטת הדירקטוריון בדבר הקמת מערך בקרה-חשבות (32/14, 34/14), שכן בין אם מערך זה יתנהל כחלק מאגף הכספים (על פי המקובל ברוב הקופות) ובין אם הוא ינוהל בנפרד מאגף התקציבים (כמקובל במדינה)- הרי לא סביר שהוא יכול להתנהל תחת אחריותו של רו”ח חיימוביץ’. ככל שהדירקטוריון ישקול  להסתפק בהפרדת הפונקציות הבקרתיות,חשביות והגזבריות מאחריותו של רו”ח חימוביץ’- הרי שעליו לתת את הדעת לשאלה  האם אכן סביר להכפיף את מיבנה האגפים, המערכים והכפיפויות לאילוצים הנובעים מהמשך העסקתו של מר חימוביץ’,ומניעותו האישית לעסוק בתפקידים אלה,  והחלטת הדירקטוריון תיבחן ותישקל  על ידי גם מהבט זה. 

22.     לעיל ציינתי את חלקם של מבקר הפנים וועדת הביקורת באחריות לכשלים שהתגלו בפעילות הקופה. הדברים עולים בבירור מדו”ח המבקר, ולא נרחיב בהם שכן נראה כי הדירקטוריון שותף להתרשמותנו בנושא:

ניתוח הכשל הארגוני בקופת החולים מסקנות ארגוניות במישור המנגנוני-מערכתי

23.    כמצוין לעיל, חלק גדול מן ההחלטות שקיבל הדירקטוריון ביחס לליקויים שנתגלו במישור זה אינן כוללות כל החלטה מהותית, אלא- כמצוין לעיל- הן “הועברו בעיקרם לטיפולו של צוות לתיקון ליקויים, שהרכבו נחשף בפני הדירקטוריון בשלב מתקדם יחסית, בישיבה השלישית בלבד, כנראה במקום צוות בהרכב אחר, ובעקבות שאלות חברים. ההרכב עליו נמסרה ההודעה כלל את המנכ”ל מר שמואל מועלם, מנהל אגף הכספים רו”ח גיל חיימוביץ’, יועץ המנכ”ל ד”ר דוד פוקס (אשר ביקש שלא להתמנות, ובקשתו כובדה), עו”ד מומי דהן, ד”ר יוסי רוזנבלום, ומר דני בר מאיר. רבים מהנושאים שהועברו לטיפול הצוות האמור, או לדרג אחר בקופה שהונחה להגיש המלצות לצוות זה, הועברו ללא קווים מנחים ביחס אופן הטיפול הנדרש בליקויים, וללא העקרונות האמורים להדריכו או להגדיר את “גבולות הגזרה” בטיפולו”.

24.  ברצוני לציין, כי החלטת הדירקטוריון למנות את המנכ”ל מועלם לעמוד בראש הצוות וכן למנות כחבריו את רו”ח חיימוביץ’ ואת ד”ר דוד פוקס – כאשר ביחס לכל אחד מן השלושה נתגלו ממצאים בדו”ח, וביחס למר מועלם ורו”ח חיימוביץ’ אף יש בהם חומרה רבה ומיוחדת כמפורט לעיל, הינה תמוהה ולדעתנו לא התחייבה מן החוק. אכן, בדרך כלל בקיומם של ליקויים לכשעצמם, לרבות כאלה שלמנכ”ל ידיעה או מעורבות בהם, אין כדי לפסול אותו מלשמש בצוות תיקון הליקויים. בענייננו, הליקויים היסודיים שנחשפו בדו”ח המבקר הם כה חריגים בחומרתם וכרוכים באופן כה עמוק בכשל תפקודי-מקצועי ואף ערכי , עד כי  ראוי היה שמר מועלם ורו”ח חיימוביץ’ לא יהוו חלק מצוות תיקון הליקויים וכי בנסיבות העניין ייטול הדירקטוריון לידיו או יפקיד בידי גורם מטעמו את ניהול הצוות, ולא ידבק בפרשנות דווקנית שאינה מתחייבת ושסופה לעקם את תכלית ההסדר מעיקרה.

בשים לב לאמור לעיל, לעניין מר מועלם ורו”ח חיימוביץ’, מתחייבת ממילא החלפתם בצוות, ועל הדירקטוריון לפעול לכך ללא דיחוי.

25.    להלן אמנה את הפעולות המערכתיות-מנגנוניות שיש לבצען. היכן שהדברים קשורים להחלטות שהתקבלו על ידי הדירקטוריון או אף מחיבות תיקונן או שינויין – אפנה להחלטות אלה:

1)      על הדירקטוריון לחייב את מנכ”ל הקופה לדווח לו על כל דרישה מהותית של משרד הבריאות, או הממונה על השכר במשרד האוצר, שהוא החליט שלא להיעתר לה, וכן לקיים דיון בכל פנייה של מנכ”ל משרד הבריאות או הממונה על השכר לקיים דיון באי מילוי דרישה כאמור. החלטות 39/1410 ו-40/14/10 תתוקנה בהתאם, או תתקבל החלטה נפרדת לענין זה.

2)      החלטת הדירקטוריון על הפחתת 5% משכר בכירי קופת החולים, שלא בוצעה על ידי המנכ”ל תתבצע באופן מיידי, והדירקטוריון יקזז משכרם את התשלום ששולם להם ביתר מאז ניתנה החלטתו, וככל שהדבר נדרש יתבצע הקיזוז בכפוף לשימוע.

3)      הדרג הביצועי בקופת החולים ובכללם המנכ”ל וכל גורם הכפוף למנכ”ל, לא יעסקו בכל היבט ביצועי, מימוני, ארגוני, ולוגיסטי הנוגע לקיום בחירות למוסדות הקופה, וזאת על מנת להבטיח הפרדת רשוייות ראויה, ולמנוע תלות של מוסדות הקופה וחבריהם בדרג הביצועי, או השפעה בלתי ראויה של הדרג הביצועי על הבחירות ותוצאותיהן. הבחירות יוכפפו למטה בחירות בלתי תלוי שיהיה נתון לפיקוח ובקרה לפי מתכונת שתיקבע. בכל מקרה, תוך 45 יום יופסק עיסוקו של המנכ”ל וכל גורם הכפוף למנכ”ל בכל עניין הנוגע לבחירות למוסדות הקופה.

4)      לא יתבצעו כל התקשרויות חדשות בנושא שיווק, פרסום וקידום מכירות אלא באישור רואה חשבון שימונה לכך על ידי הדירקטוריון והיועץ המשפטי לקופה, וזאת מעבר לכל דרישה אחרת בנהלי הקופה היום. הוא הדין בביצוע כל תשלום לפי הסכם קיים בנושא. בכל מקרה, לא יתבצעו ולא יאושרו תשלומים לפי הסכם בע”פ. הסדר זה יהיה בתוקף כל עוד לא אישר הדירקטוריון הסדר חלופי מפורט, המקיים את דיני המכרזים וכללי מינהל תקין .

5)      על כל יחידות הקופה לדווח ליועץ המשפטי לקופה, ולרואה חשבון שימונה לכך על ידי הדירקטוריון, על כלל ההתקשרויות הקיימות, בכתב ובע”פ, ומתום 30 יום ממועד משלוח מכתב זה – אגף הכספים לא ישלם כל חשבון שלא ניתן לגביו אישורם, וזאת מעבר לכל דרישה אחרת בנהלי הקופה היום. היועץ המשפטי ורואה החשבון יפעלו ויתנו כל הנחיה נדרשת להפסקת התקשרויות שבוצעו בניגוד לחוק ונהלי קופת חולים (לרבות הפסקה מידית של ההתקשרות עם “אור יצחק בע”מ” הנגזרת מדוח המבקר). החלטה 33/14 תתוקן בהתאם. הסדר זה יהיה בתוקף כל עוד לא אישר הדירקטוריון הסדר חלופי מפורט, המקיים את דיני המכרזים וכללי מינהל תקין.

6)      תיקבע מדיניות שכר בנושא שכר בכירים,  בהתחשב בין היתר במקובל בקופות חולים אחרות, ובהערות הממונה על השכר. מדיניות השכר תובא לאישור הדירקטוריון תוך 90 יום ממועד מכתב זה. החלטה 41/14 תתוקן בהתאם.

7)      תופסק תוך 90 יום ההתקשרות עם משרד רואי החשבון של הקופה, ובתוך תקופה זאת הוא יוחלף במשרד רו”ח אחר. החלטה 61/16 תתוקן בהתאם.

8)      ייקבע נוהל כתוב ומפורט לעניין העסקת בעלי תפקיד בקופה בעבודה נוספת בקופת החולים, או מחוצה לה, והוא יובא לאישור הדירקטוריון תוך 60 יום ממועד מכתב זה. נוהל זה יחול גם לעניין בעלי תפקיד המבצעים עבודה נוספת במועד מכתב זה, וככל שהוא מחייב שינוי בתנאי העסקתם של עובדים כאמור – יתבצע השינוי בכפוף לשימוע. בטווח המיידי תופסק, בכפוף לשימוע, ההתקשרות עם יועץ המנכ”ל ד”ר פוקס ומנהל מערך “מאוחדת אקסטרה” ד”ר כהן כרופאים במתכונתה הקיימת, נוכח הפער הניכר בין שכרם או בסיס חישובו להקף עיסוקם בפועל, ואף תיבחן האפשרות לדרוש החזר חלק מן הכספים ששולמו להם, תוך שלעניין זה תישקל בין היתר התקופה בה שולם להם שכרם כרופאים, וערך הפער בין בסיס החישוב לשירותים שסיפקו בפועל, לאורכה של התקופה.

9)      יושלם הקמת מערך החשבות בקופה תוך  120 יום ממועד מכתב זה. העומד בראש המערך או סגנו יהיה יו”ר ועדת המכרזים. המערך יהיה אחראי בלעדית לניהול מערך המכרזים, הנחית יחידות המשרד ביחס להזמנת שירותים, עבודות, טובין ונכסים אחרים, חתימת הסכמי רכש, תשלום ובקרת חשבונות. הכל לפי דיני המכרזים וכללי מינהל תקין, ולפי קובץ נהלים כתובים משולב ומפורט. החלטות 32/14, 49/15 50/15 תתוקנה בהתאם.

10)  הדירקטוריון יאשר או יאשרר, אף אם ניתן לכך אישורו בעבר, תוך 60 יום ממועד מכתב זה נוהל למניעת ניגוד עניינים והסדרת העסקת קרובי משפחה. ההסדר יחול גם על מי שהם וקרוביהם מועסקים בקופה במועד מכתב זה, וכלל שהוא מחייב הפסקת העסקתם או שינוי תנאי העסקתם של עובדים כאמור יתבצעו אלה בכפוף לשימוע. הנהלים יקבעו, בין היתר, חובת דיווח של עובדי הקופה על קרבת משפחה לעובדים המועסקים בקופה, או אצל ספקי שירות של הקופה, וכן חובת מועמד לתפקיד בקופה להצהיר על קרבת משפחתו לעובדים בקופה. כן ייקבעו בנהלים חובת חתימת עובדים, בדרגים שייקבעו, על טופס ניגוד עניינים מפורט, לפי טופס שיצורף לנהלים, וכן חובתם להודיע על כל שינוי בפרטים שבטופס.

11)  יופסק לאלתר כל הסדר תשלום על הצבת שילוט בבתי מרקחת, לנוכח הסכומים החריגים בהם מדובר וזיקתו ההדוקה לאי הסדרים הכספיים בקשרי הקופה עם הרוקח הראשי, וזאת עד להשלמת הבדיקה האמורה בהחלטה 67/16. ההחלטה האמורה תתוקן בהתאם.

12)  תתבצע הפרדה בין המנגנון המקצועי האחראי על תחום הרוקחות בקופה, שישולב כחלק מן הקופה והעומד בראשו יהיה עובד הקופה, לבין המנגנון העוסק ברכש תרופות, שישולב במסגרת מנגנוני הרכש הרגילים של הקופה, תחת יעוץ או הכוונה מקצועיים נדרשים של המנגנון המקצועי הרוקחי או רפואי. החלטה 66/16 תתוקן בהתאם.

13)  יופסקו כל התשלומים בעד תוספת יצוג ודמי יצוג, ולא בעד דמי יצוג בלבד כפי שנקבע בהחלטה 73/18, וההחלטה האמורה תתוקן בהתאם.

14)  הדירקטוריון ידון בחיזוק הבקרה הפנימית בכלל בקופה, תוך גיבוש נהלים מפורטים שיובאו לאישורו תוך 60 יום ממועד מכתב זה: הנהלים יבטיחו כי מערך הביקורת הפנימית יתנהל באופן עצמאי ובלתי תלוי, יעסוק בתחומי ביקורת מהותיים שקביעתם תפוקח על ידי הדירקטוריון, ויחויב בהגשת דו”חות ביקורת מפורטים לכלל מוסדות הקופה, הכל בכפוף לחוק הביקורת הפנימית, התשנ”ב- 1992.

15)  סיום ההתקשרות עם עמותת “למען ירושלים”, לרבות עניין השכרת המבנה: בשים לב לליקויים החמורים שנפלו בקשרי הקופה עם העמותה עד עתה, כולל הסוואת מרכיבים מהותיים בהעברות הכספיות שהועברו לידיה, אשר שימשו למטרות זרות לחוק, וההערמה המכוונת על גורמי הביקורת בהצגת ההתקשרות עם העמותה וסכומה, לא ניתן לקבל המשך ההתקשרות עימה, בכל מתכונת שהיא, ויש לפעול ללא דיחוי להפסקת כל קשר חוזי או כספי עימה.

16)  על הדירקטוריון לפעול להשבת שווי טובות ההנאה שניתנו לנושאי משרה, ועובדים בקופה, על דרך מימון השתתפות בכנסים (להם ובני זוגם), הכל לפי המפורט בנספח א’.  

26.              אני שומר לעצמי את האפשרות לתת הנחיות נוספות ומשלימות, בגדרו של ההליך הנדון לפי סעיף 37, בתקופה שעד לקבלת תשובת הדירקטוריון, במועד שנקבתי.

מסקנות פרסונליות

27.    הדירקטוריון קיבל שלוש החלטות פיטורין (או, בענינו של מר שריקי- הפסקת התקשרות) בכפוף לשימוע ביחס לשלושה ממלאי תפקיד מוגדרים, נוסף על מבקר הפנים, שענינו נדון לעיל, וזאת במסגרת החלטות מס’ 78/18, 79/18, 81/19. אבקש לעדכנני בדבר ביצוען של ההחלטות האמורות, תוך פרק הזמן המוקצב לכם כאמור בסעיף 37(ב)החלטתי הסופית כיצד לפעול בעקבות החלטתכם לפי הודעתי זאת, תתחשב גם בתוצאות הליכים אלה. אציין, כי ספק רב בעיניי אם ראוי היה להעמיד את החלטת השימוע בעניינו של מר הרץ על בסיס שונה, ספק “פיטורים” ספק “משמעתי”, המכוון לסנקציה שאינה כרוכה בפיטורין, הן לנוכח חומרת מעשיו, והן מן השיקולים עליהם עמד חבר הדירקטוריון עו”ד עצמון (פרוטוקול 19/10 עמ’ 7). הדברים יישקלו לכשתתקבל החלטה בעניינו.

דירקטוריון הקופה

28.   לסיום הודעתי זאת אייחד מספר מילים לתיפקוד הדירקטוריון, לרבות בהקשרה הרחב של סוגיית הסדרת המיבנה הארגוני של קופות החולים, ומאוחדת בכלל זה.

ייתכן, כי חלק משורש הרע הוא בהיעדר הפרדת רשויות מתאימה בקופה, אי אימוץ נורמות “ממשל תאגידי” עדכניות  שמתאימות  לגוף דו מהותי בסדר הגודל של הקופה, במעורבות יתר של הדרג הניהולי בבחירות למוסדות הקופה, החל בהבטים התקנוניים וכלה בהבטים התפעוליים לוגיסטיים, ואולי הוא אף נוגע בחלקו לכך שבמרוצת השנים נהנו חלק מחברי מוסדות הקופה, לרבות הדירקטוריון, מיתרונות שונים, הקשורים לתפקיד שמילאו, והכיבודים שבצידו.

30.   אין ספק, כי חלק ניכר מן הבעיה נעוץ במיבנה הארגוני המסורבל והמשובש של הקופה, באלמנטים ארכאיים בחלקם של מוסדות רבים היוצרים פיזור וניתוק של אחריות וסמכויות, באלמנטים דמוקרטיים לכאורה של “בחירות” למוסדות הקופה, אשר נשלטות בפועל על ידי מעטים, ונתונים למעשה להשפעת מנהלי הקופה החולשים על תחום משאבי האנוש; ואף בהיעדר נציגות ציבורית ובלתי תלויה. כל אלה מאפיינים, במידה זו או אחרת, את כלל קופות החולים, אך בקופת חולים מאוחדת (ועד לא מכבר גם בקופת חולים לאומית) היתה השפעתם על התנהלותה היומיומית של הקופה קשה ובחלקה אף הרסנית.

31.   לאורך השנים ,לרבות לאחרונה, הוגשו על ידי הקופה טיוטות תקנון לאישור שר הבריאות, אך אלה לא הביאו לפתרון קשיי היסוד שבמיבנה הארגוני הקיים, ובמידה רבה חתרו להנצחתו. הם כללו בעיקר תיקונים “קוסמטיים” שונים, בסוגיות שניתן היה לטפל בהם ואמנם טופלו גם בדרכים אחרות, נוהליות ולא תקנוניות (בעיקר תנאי כשירות לנושאי משרה ואופן בחירתם ומינויים) אך בהיעדר פתרון מיבני, לא ניתן היה לראות בהם תשובה לכשלי המבנה הקיים, או בסיס למישטר תאגידי בריא, המותאם וראוי לארגונים בעולם המודרני, ושיש בו להבטיח מינהל תקין ו”ניהול תקין של הקופה לטובת חבריה” כמצוות סעיף 26 לחוק.

אמנם, טוב עשה הדירקטוריון, שהתייחס אליו בהחלטתו ובכך גילה דעתו כי מהלך זה קשור קשר בל יינתק בטיפול בבעיות השורש שהעלה דו”ח מבקר המדינה, אולם אפשר כי זה מעט מדי ומאוחר מדי לצפות, כי הנושא יוסדר על דרך קבלת החלטות מעין אלה של הדירקטוריון, ללא התערבות חיצונית מאסיבית, ואנו נידרש להירתם לענין בעוצמה רבה, כבר בזמן הקרוב. לענין זה, בדעתנו לפעול, במשותף עם משרד האוצר, על מנת לגרום לכך כי מיבנה מוסדות הקופה, נושאי משרה בה, וסמכויותיהם, לרבות יצוג ציבורי נאות במועצת הקופה והדירקטוריון שלה, יקודמו ללא דיחוי,בהתאמה לעקרונות הצעת החוק הממשלתית. אנו קוצבים פרק זמן של ששה חודשים להשלמת מלוא המהלך, ומצפים  לשיתוף פעולה  מלא של הדירקטוריון. אי שיתוף פעולה יגרור נקיטת אמצעים, הן לפי  החוק, והן בדרכים נוספות  העומדות  לרשות המדינה, לרבות במסגרת הדיונים הצפויים על חידוש  הסכם היצוב לקופה.   

סוף דבר

34.  לנוכח האמור לעיל אני חוזר על האמור בסעיף 11 לעיל, ומודיעך כי אני רואה את הקופה כמי שלא מילאה לעת הזו אחר התראתי שניתנה לפי סעיף 37(א), ולבקשך לכנס את הדירקטוריון כנדרש בסעיף 37(ב) ולקבל החלטה על פי הנדרש בהודעתי זאת. הינך נדרש לכנס את הדירקטוריון כדי לדון בהתראתי זאת ולהשיבני בתוך 21 ימים. אנא עשה כן והודיעני החלטתכם.

35.  אבקשך להעביר העתק הודעתי זאת לכל חברי דירקטוריון קופת החולים.

בכבוד רב,

                                                                                                         ד”ר רוני גמזו

העתק: ח”כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר הבריאות

            ח”כ הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

            מר יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה

            מר מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה

            מר ש. ניצן, המשנה לפרקליט המדינה

            עו”ד מירה היבנר הראל, היועצת המשפטית, משרד הבריאות

            מר יואל ליפשיץ,סמנכ”ל לפיקוח ובקרה על קופות חולים, משרד הבריאות