טכנולוגיות רפואיות

האם טיפול באספירין במינון נמוך קשור בסיכון מופחת להתפתחות סרטן? (מתוך Lancet)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון דצמבר של ירחון Lancet עולה כי טיפול יומי באספירין במינון נמוך עשוי לצמצם את הסיכון ארוך הטווח לתמותה כתוצאה ממספר סוגים שכיחים של סרטן.

החוקרים מסבירים כי מזה שנים רבות ישנו עניין בהשפעותיו המגנות האפשריות של אספירין כנגד התפתחות סרטן, כאשר חלק מהראיות- אולם לא כולן- מצביע על השפעה מגנה שכזו. לדבריהם, מרבית הראיות שמקורן במעקב ארוך טווח הינן תצפיתיות, ולפיכך ביקשו לבחון נתונים של חולים פרטניים ממחקרים מבוקרים ארוכי טווח אשר בהם נבדק מינון נמוך של אספירין כמניעה קרדיווסקולארית. בשלושה ממחקרים אלו, אשר נערכו בבריטניה, מידע של מעקב ארוך טווח לרבות מקרי תמותה היה זמין למשך 20 שנים מתום המחקר.

בעבודתם זו, ערכו החוקרים סקירה מקיפה של הספרות במטרה לזהות מחקרים מבוקרים בהם הושווה הטיפול באספירין במינון נמוך לקבוצת טיפול ללא אספירין, עם משך מחקר ממוצע או חציוני של ארבעה שנים לפחות, ואשר בהם נאסף מידע אודות מקרי תמותה כתוצאה מסרטן. בהמשך, ביקשו להעריך את ההשפעה של השתייכות החולה לקבוצה הנוטלת אספירין על שיעור מקרי התמותה מסרטן.

בסך הכל, נכללו בניתוח-העל שמונה מחקרים מתאימים, עם סך של 25,570 חולים. נתונים אודות החולים הפרטניים היה זמין עבור שבעה ממחקרים אלו, ומידע של מעקב ארוך טווח היה זמין עבור שלושה מהם, שלושתם מבריטניה. במהלך המחקרים נרשמו 674 מקרי תמותה כתוצאה מסרטן, ואחוז מקרי התמותה אשר יוחסו לסרטן במחקרים אלו נע בין 4.2% ל-47.9%. השתייכות לקבוצת טיפול של אספירין הייתה קשורה לדבריהם לירידה יחסית בסיכון עם יחס סיכויים (OR) מצטבר של 0.79 (95% CI = 0.68-0.92; p=0.003). ניתוח נתוני החולים הפרטניים ממחקרים אלו (אודות 23,535 חולים, ו-657 מקרי תמותה מסרטן) העלה כי נצפתה תועלת לטיפול באספירין רק לאחר חמש שנות מעקב עבור כל סוגי הסרטן (HR, 0.66; 95% CI = 0.50-0.87; p=0.003) ועבור סרטן גסטרואינטסטינלי (HR, 0.46; 95% CI = 0.27-0.77; p=0.003).

באשר לשלושת המחקרים עבורם זמין היה מידע מעקב של 20 שנים (עם סך של 12,659 חולים ו-1,634 מקרי תמותה), הסיכון לתמותה כתוצאה מסרטן נותר נמוך יותר בקרב החולים שטופלו באספירין בהשוואה לחולים בקבוצות הביקורת (עבור סוגי סרטן סולידיים, HR, 0.80; 95% CI = 0.72-0.88; p<0.0001; עבור סוגי סרטן של מערכת העיכול, HR, 0.65; 95% CI = 0.54-0.78; p<0.0001). החוקרים מוסיפים כי במחקרים אלו, התועלת עלתה עם משך מתוכנן ארוך יותר (7.5 שנים ומעלה) של טיפול (עבור סוגי סרטן סולידיים, HR, 0.69; 95% CI = 0.54-0.88; p=0.003; עבור סוגי סרטן של מערכת העיכול, HR, 0.41; 95% CI = 0.26-0.66; p=0.0001).

לאור תוצאות אלו, מסכמים החוקרים כי השימוש באספירין במינון נמוך היה קשור בסיכון מופחת לתמותה כתוצאה ממספר סוגים שכיחים של סרטן. לדבריהם, ההשפעה הייתה עקבית בין המחקרים השונים, ונותרה משמעותית לאורך תקופת מעקב של 20 שנים. הם טוענים כי ממצאיהם אלו עשויים לשנות את מאזן הסיכון-תועלת האפשרי עבור חולים בהם נשקלת האפשרות של טיפול מניעתי בתכשירים נוגדי טסיות, כך שיתכן ויפיקו תועלת רבה יותר מנטילת אספירין בהשוואה לתכשירים אחרים. בנוסף, מעריכים החוקרים כי אף עם התייחסות לסיכון של דימום קטלני, נטילת אספירין במינון נמוך עשויה להביא עדיין לירידה של 10% בסיכון היחסי לתמותה כוללת. כעת מתעתדים החוקרים לבחון השפעות אפשריות של נטילת אספירין על תוצאות נוספות שאינן קרדיווסקולאריות.

לבסוף, ראוי לציין כי החולים אשר השתתפו במחקרים שנותחו, ועליהם מתבססות מסקנות החוקרים, היו כאלה אשר הראו סיכון קרדיווסקולארי מוגבר. מאחר וחלק מגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים הם גם כאלה המגבירים את הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן, הרי שבעת ניתוח הנתונים יש לשקול את האפשרות כי אוכלוסיית המחקר לא ייצגה בצורה מלאה את האוכלוסייה הכללית.

Lancet 2010

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעורבות פלאורלית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם NSCLC מוקדם? (JAMA Oncol)

    האם מעורבות פלאורלית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם NSCLC מוקדם? (JAMA Oncol)

    בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם חדירה קטנה לפלאורה ויסראלית שיעורים נמוכים יותר משמעותית של הישרדות ללא-מחלה והישרדות ללא-הישנות, לצד שיעורי הישנות גבוהים יותר, ללא תלות בהיקף הכריתה הניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. עם זאת, חדירה לפלאורה ויסראלית לא השפיעה משמעותית על ההישרדות הכוללת […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול ממוקד בגרורות לטיפול סיסטמי משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. המחקר בשלב 2 הינו מחקר אקראי, רב-מרכזי, שכלל 41 חולים עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הלבלב עם גרורות מעטות, אשר לקחו חלק במחקר EXTEND. המשתתפים במחקר חולקו באקראי […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה