מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון דצמבר של ירחון Lancet עולה כי טיפול יומי באספירין במינון נמוך עשוי לצמצם את הסיכון ארוך הטווח לתמותה כתוצאה ממספר סוגים שכיחים של סרטן.

החוקרים מסבירים כי מזה שנים רבות ישנו עניין בהשפעותיו המגנות האפשריות של אספירין כנגד התפתחות סרטן, כאשר חלק מהראיות- אולם לא כולן- מצביע על השפעה מגנה שכזו. לדבריהם, מרבית הראיות שמקורן במעקב ארוך טווח הינן תצפיתיות, ולפיכך ביקשו לבחון נתונים של חולים פרטניים ממחקרים מבוקרים ארוכי טווח אשר בהם נבדק מינון נמוך של אספירין כמניעה קרדיווסקולארית. בשלושה ממחקרים אלו, אשר נערכו בבריטניה, מידע של מעקב ארוך טווח לרבות מקרי תמותה היה זמין למשך 20 שנים מתום המחקר.

בעבודתם זו, ערכו החוקרים סקירה מקיפה של הספרות במטרה לזהות מחקרים מבוקרים בהם הושווה הטיפול באספירין במינון נמוך לקבוצת טיפול ללא אספירין, עם משך מחקר ממוצע או חציוני של ארבעה שנים לפחות, ואשר בהם נאסף מידע אודות מקרי תמותה כתוצאה מסרטן. בהמשך, ביקשו להעריך את ההשפעה של השתייכות החולה לקבוצה הנוטלת אספירין על שיעור מקרי התמותה מסרטן.

בסך הכל, נכללו בניתוח-העל שמונה מחקרים מתאימים, עם סך של 25,570 חולים. נתונים אודות החולים הפרטניים היה זמין עבור שבעה ממחקרים אלו, ומידע של מעקב ארוך טווח היה זמין עבור שלושה מהם, שלושתם מבריטניה. במהלך המחקרים נרשמו 674 מקרי תמותה כתוצאה מסרטן, ואחוז מקרי התמותה אשר יוחסו לסרטן במחקרים אלו נע בין 4.2% ל-47.9%. השתייכות לקבוצת טיפול של אספירין הייתה קשורה לדבריהם לירידה יחסית בסיכון עם יחס סיכויים (OR) מצטבר של 0.79 (95% CI = 0.68-0.92; p=0.003). ניתוח נתוני החולים הפרטניים ממחקרים אלו (אודות 23,535 חולים, ו-657 מקרי תמותה מסרטן) העלה כי נצפתה תועלת לטיפול באספירין רק לאחר חמש שנות מעקב עבור כל סוגי הסרטן (HR, 0.66; 95% CI = 0.50-0.87; p=0.003) ועבור סרטן גסטרואינטסטינלי (HR, 0.46; 95% CI = 0.27-0.77; p=0.003).

באשר לשלושת המחקרים עבורם זמין היה מידע מעקב של 20 שנים (עם סך של 12,659 חולים ו-1,634 מקרי תמותה), הסיכון לתמותה כתוצאה מסרטן נותר נמוך יותר בקרב החולים שטופלו באספירין בהשוואה לחולים בקבוצות הביקורת (עבור סוגי סרטן סולידיים, HR, 0.80; 95% CI = 0.72-0.88; p<0.0001; עבור סוגי סרטן של מערכת העיכול, HR, 0.65; 95% CI = 0.54-0.78; p<0.0001). החוקרים מוסיפים כי במחקרים אלו, התועלת עלתה עם משך מתוכנן ארוך יותר (7.5 שנים ומעלה) של טיפול (עבור סוגי סרטן סולידיים, HR, 0.69; 95% CI = 0.54-0.88; p=0.003; עבור סוגי סרטן של מערכת העיכול, HR, 0.41; 95% CI = 0.26-0.66; p=0.0001).

לאור תוצאות אלו, מסכמים החוקרים כי השימוש באספירין במינון נמוך היה קשור בסיכון מופחת לתמותה כתוצאה ממספר סוגים שכיחים של סרטן. לדבריהם, ההשפעה הייתה עקבית בין המחקרים השונים, ונותרה משמעותית לאורך תקופת מעקב של 20 שנים. הם טוענים כי ממצאיהם אלו עשויים לשנות את מאזן הסיכון-תועלת האפשרי עבור חולים בהם נשקלת האפשרות של טיפול מניעתי בתכשירים נוגדי טסיות, כך שיתכן ויפיקו תועלת רבה יותר מנטילת אספירין בהשוואה לתכשירים אחרים. בנוסף, מעריכים החוקרים כי אף עם התייחסות לסיכון של דימום קטלני, נטילת אספירין במינון נמוך עשויה להביא עדיין לירידה של 10% בסיכון היחסי לתמותה כוללת. כעת מתעתדים החוקרים לבחון השפעות אפשריות של נטילת אספירין על תוצאות נוספות שאינן קרדיווסקולאריות.

לבסוף, ראוי לציין כי החולים אשר השתתפו במחקרים שנותחו, ועליהם מתבססות מסקנות החוקרים, היו כאלה אשר הראו סיכון קרדיווסקולארי מוגבר. מאחר וחלק מגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים הם גם כאלה המגבירים את הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן, הרי שבעת ניתוח הנתונים יש לשקול את האפשרות כי אוכלוסיית המחקר לא ייצגה בצורה מלאה את האוכלוסייה הכללית.

Lancet 2010

לידיעה ב-NeLM