במסגרת הכנס השנתי של American Academy of Ophthalmology ו-Middle East Africa Council of Ophthalmology הוצג מחקר בו דיווחו חוקרים כי חיידקי סטרפטוקוק מבודדים בתדירות הרבה יותר גבוהה בתרביות אנדופתלמיטיס לאחר זריקות לתוך הזגוגית של anti-VEGF, בהשוואה לניתוחי עיניים.
לדברי החוקרים, על רופאי עיניים לשקול נקיטת טכניקות סטריליות נוספות במהלך זריקות אלו, במטרה למנוע חשיפה של החולים לסיבוכים מסכני-חיים עקב אנדופתלמיטיס על-רקע זיהום סטרפטוקוק.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים בספרות הרפואית האמריקאית משנת 2005 עד 2009. הם זיהו 16 מאמרים שדיווחו על הפתוגן האחראי לאנדופתלמיטיס לאחר זריקה לתוך הזגוגית. כצפוי, מקרי אנדופתלמיטיס היו נדירים, עם שכיחות של 54 מבין 105,531 זריקות. רק ב-26 היו תרביות חיוביות. מרבית הפתוגנים האחראיים היו חיידקי CONS (Coagulase-Negative Staphylococcus).
עם זאת, ב-30.8% מהמקרים (8 מבין 26) גדלו בתרביות חיידקי סטרפטוקוק, שיעור גבוה פי 3-4 בהשוואה להיארעות המדווחת בספרות אודות מקרי אנדופתלמיטיס לאחר ניתוח. ההיארעות של אנדופתלמיטיס על-רקע סטרפטוקוק לאחר ניתוח נעה בין 0% לאחר ויטרקטומיה, ל-8.2%-9.2% לאחר ניתוח קטרקט.
החוקרים ניסו לזהות את המקור האפשרי לזיהומי סטרפטוקוק. הם מצאו מספר מחקרים שדיווחו על דלקת קרום המוח על-רקע סטרפטוקוק לאחר ניקור הדורה. מניתוחי מחקרים אלו עולה כי המקור לפתוגן האחראי במרבית המקרים הללו היה הפלאורה של הפה של הרופא.
כתוצאה מכך ה-CDC המליץ בשנת 2007 על חבישת מסכות כירורגיות בעת ביצוע פרוצדורה ספינאלית .
רופאי עיניים לעיתים קרובות נדרשים לתת הוראות למטופל במהלך הזריקות, ולעיתים קיימת שיחת חולין. ככל הנראה הטיפות מהפה של הרופא מתיזות לתוך עינו של המטופל ובאופן זה הרופאים עשויים לזהם את שדה הזריקה או המחט.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים לאישור הממצאים, ובהתאם לנקוט באמצעים הנדרשים, דוגמת הקפדה על מסיכות כירורגיות, הימנעות משיעול, שיחה או התעטשות בזמן הפרוצדורה.
American Academy of Ophthalmology (AAO) and Middle East Africa Council of Ophthalmology (MEACO) 2010 Joint Annual Meeting
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!