טכנולוגיות רפואיות

האם חיסון כנגד אינפלואנזה מפחית את הסיכון לאוטם לבבי? (מתוך Canadian Medical Association Journal)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר מקרה-ביקורת חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Canadian Medical Association Journal עולה כי יתכן והחיסון כנגד אינפלואנזה מוריד את הסיכון לאוטם לבבי ראשון בכ-20%. עם זאת, לא עלה בידי החוקרים להראות השפעה כלשהי של החיסון כנגד פנאומוקוק על סיכון זה.

החוקרים מדווחים כי מצאו ירידה של 19% בשיעור התקפי הלב בקרב חולים אשר קיבלו חיסון לשפעת בהשוואה לאלו שלא קיבלו חיסון זה, לאחר תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים אחרים ולחיסון כנגד פנאומוקוק, אשר לו לא נצפתה השפעה כלשהי. עם זאת, הם מוסיפים כי מאחר והמדובר במחקר מקרה-ביקורת, הרי שלא ניתן להוכיח סיבתיות.

במחקר נכללו 78,706 חולים המצויים ב-UK General Practice Research Database, מהם 16,012 מקרים של אוטם לבבי ראשון אשר תועד בין השנים 2001 ו-2007, בגיל 40 שנים לפחות. לחולים אלו הותאמו 62,694 נבדקים כקבוצת ביקורת. לדבריהם, כמחצית מהמקרים ומהנבדקים בקבוצת הביקורת קיבלו חיסון לשפעת בשנה החולפת. הם מצאו כי כל חיסון נוסף לשפעת עונתית היה קשור בשיעור נמוך יותר של אוטם לבבי חריף (Adjusted OR, 0.79) בהשוואה לחיסון לאחר אמצע חודש נובמבר (aOR, 0.88).

בבריטניה, מוסיפים החוקרים, החיסון כנגד שפעת מומלץ כיום עבור אנשים בגילאי 65 שנים ומעלה ועבור אלו מתחת לגיל זה הסובלים ממחלת לב כלילית, מחלה נשימתית כרונית, מחלת כליות כרונית או סוכרת, ומצבים נוספים.

כאשר הגבילו החוקרים את ניתוח הנתונים לאלו בגילאי 40 עד 65 שנים בלבד, נצפתה ירידה דומה בסיכון היחסי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וזאת ללא תלות באם הראו גורמי סיכון נוספים אם לאו.

בתגובה לשאלה האם משמעות הממצאים כי יתכן שינוי בהמלצות לביצוע החיסונים, השיבו החוקרים כי הדבר לא נראה סביר בשלב זה, עד אשר הירידה באוטמים הלבביים בעקבות חיסון השפעת תוכח, וזאת מאחר והסיכון להתקף לב באוכלוסיה בגילאי 40-65 הינה בכלליות נמוכה יחסית.

עם זאת, באם יוכח קשר זה, טוענים החוקרים, הרי שיתכן ויבוא שינוי בהמלצות לפיו מומלץ החיסון כנגד שפעת לאנשים בגילאי 40-65 שנים המצויים בסיכון מוגבר להתקף לב ולא בהכרח לשפעת, ואשר אינם נכללים כעת בקטגוריות של סיכון גבוה. כך למשל, עשוי הדבר להתייחס למעשנים ו/או לאלו הסובלים מכולסטרול גבוה.

לבסוף, מציינים החוקרים כי מתוכנן מחקר מקרה-ביקורת נוסף אשר יבחן את ההשפעות של חיסוני השפעת והפנאומוקוק על הסיכון העתידי להתפתחות שבץ מוחי. באם יודגם קשר דומה גם בהקשר זה, הם מוסיפים, הרי שיתכן וישמש בסיס לעריכת מחקרים קליניים בנושא.

CMAJ 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    בהשוואה לתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון וסוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווים בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    מנתונים חדשים שפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי בין השנים 1994 עד 2003, תשעה חיסוני שגרה בילדות מנעו למעלה מ-1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית. החוקרים בחנו את הנתונים הארציים להערכת התועלת הבריאותית והכלכלית של תשעה חיסונים שנכללו בתכנית החיסונים לילדים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC’s Vaccines […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה