טכנולוגיות רפואיות

האם טיפול ארוך-טווח בנוגדי-דלקת מעלה את הסיכון לפרפור פרוזדורים כרוני? (Arch Intern Med)

מתוצאות מחקר חדש שהתבסס על נתונים מבריטניה, עולה קשר בין תרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) ובין סיכון מוגבר להתפתחות פרפור פרוזדורים כרוני. עם זאת, נוכחות דלקת עצמה (הסיבה למתן טיפול ב-NSAID) עשויה להיות ערפלן ועשויה להסביר את הקשר שזוהה.

החוקרים מציינים כי פרפור פרוזדורים עשוי לנבוע מתהליך דלקתי, וכי נוכחות פרפור פרוזדורים עם דלקת, בעיקר בקשישים, עשויה לנבוע מקשר סיבתי. הם מסבירים כי בעבר תואר קשר בין טיפול בסטרואידים ופרפור פרוזדורים  והם ביקשו לבחון אם קיים קשר דומה עם NSAID.

החוקרים זיהו חולים בגילאי 40-89 שנים עם אבחנה ראשונה של פרפור פרוזדורים. אבחנת פרפור פרוזדורים אושרה באמצעות שאלון שנשלח לרופאי המשפחה; תשובה תקפה התקבלה עבור 1,035 חולים עם היארעות פרפור פרוזדורים כרוני ו-525 חולים עם PAF (Paroxysmal Atrial Fibrillation). נערכו שני ניתוחים נפרדים של הנתונים (כל אחד עם מדגם אקראי של 5000 ביקורות) להערכת הסיכון לאירוע ראשון של פרפור פרוזדורים כרוני ופרפור פרוזדורים פראוקסיזמלי בקרב מטופלים ב-NSAID. הטיפול התרופתי נקבע כטיפול נוכחי (המרשם האחרון ניתן עד לתאריך האינדקס או הסתיים בחודש שלפני כן), טיפול לאחרונה (תום הטיפול 1-6 חודשים לפני תאריך האינדקס), או טיפול בעבר (תום הטיפול למעלה משישה חודשים לפני תאריך האינדקס). כל ההערכות תוקננו לגיל, מין וגורמי סיכון אחרים.

מהתוצאות עולה כי טיפול נוכחי ב-NSAID לווה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים כרוני (סיכון יחסי של 2.49, 95% CI = 1.56-3.97). לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין טיפול לאחרונה ובין סיכון מוגבר (סיכון יחסי של 1.51,  95% CI = 0.89-2.57). נראה כי חלה עליה בסיכון עם המינון (סיכון יחסי למינון נמוך ובינוני של 1.95, ועבור מינון גבוה סיכון יחסי של 3.41).

טיפול נוכחי בתרופות ממשפחת NSAID לווה בנוסף בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים כרוני (סיכון יחסי של 1.44,  95% CI = 1.08-1.97). סיכון זה היה גבוה יותר בקרב מטופלים לטווח ארוך; הסיכון הגבוה ביותר תועד בקרב אלו שטופלו במשך למעלה משנה אחת (סיכון יחסי של 1.80). לא תועד קשר מנה-תגובה והסיכון המוגבר נטה להיעלם עם הזמן שחלף מהטיפול האחרון ב-NSAID.

החוקרים זיהו סיכון יחסי מוגבר עבור כל NSAID שנבדקו כאשר נבחנו באופן אינדיבידואלי, אם כי רווח בר-סמך של 95% תמיד חצה את 1, ככל הנראה בשל עוצמה סטטיסטית ירודה. לא זוהה קשר בין נטילת אקמול ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים פראוקסיזמלי (סיכון יחסי של 0.98,  95% CI = 0.69-1.39) או כרוני (סיכון יחסי של 1.00, 95% CI = 0.78-1.30).

לא ניתן להסביר את הסיכון המוגבר לפרפור פרוזדורים כרוני ע”י היארעות אי-ספיקת לב. לא זוהה קשר בין נטילת NSAID ובין פרפור פרוזדורים פראוקסיזמאלי.

החוקרים כותבים כי הם אישרו ממצאים קודמים בנוגע לקשר בין נטילת סטרואידים ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים כרוני; בנוסף, הם מצאו סיכון דומה עם NSAID. עם זאת, קשר זה אינו מצביע על קשר סיבה ותוצאה. אחד ההסברים הסבירים לממצאים הוא נוכחות מצב דלקתי ברקע, המעלה את הסיכון לפרפור פרוזדורים מצד אחד ומעודד את הצורך במתן NSAID מהצד השני.

Arch Intern Med. 2010;170(16):1450-1455

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • מגוון האפשרויות העומדות לפני המטופלות שלך לטיפול בכאבי מחזור ( Pharmacy Times )

    מגוון האפשרויות העומדות לפני המטופלות שלך לטיפול בכאבי מחזור ( Pharmacy Times )

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3, תחום רוקחות: דיסמֵנוֹריאה (Dysmenorrhea) מצב המאופיין בכאבי ווסת חזקים, מביא לעתים קרובות להשלכות רגשיות, פיזיולוגיות ובריאותיות מזיקות. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy מציעה כי טיפול בדיסמנוֹריאה מחייב גישה רב-גונית, החל מהתערבויות תרופתיות ועד התאמות אורח חיים,

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה