מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- JAMA ב- 1 בספטמבר, עולה כי כריתת שדיים, חצוצרות ושחלות מניעתית בנשים הנושאות את המוטציות BRCA1 ו BRCA2 אכן מועילה.  נשים אשר עברו את הניתוח הפרופילקטי הדגימו סיכון מופחת משמעותית לסרטן שד או שחלות וכן ירידה בתמותה הקשורה לסרטן.

במחקר הנוכחי נבדקו קרוב ל- 2,500 נשים עם המוטציות BRCA1 ו BRCA2, כאשר 10% מהן בחרו לעבור כריתת שדיים מניעתית, ו 38% מהן בחרו לעבור הוצאת חצוצרות ושחלות מניעתית.

לא אובחנו מקרי סרטן שד בקרב אלו שעברו כריתת שדיים במהלך 3 שנות המחקר הפרוספקטיבי.  יחד עם זאת, 7% מאלו שלא עברו כריתת שדיים מניעתית אובחנו עם סרטן שד במהלך אותה תקופת זמן.

לא נצפו אירועי סרטן שחלות במהלך 6 שנות מעקב בנשאיות BRCA2 ללא היסטוריה של סרטן שד קודם, אשר עברו הוצאת שחלות וחצוצרות.  מאידך, 3% מאלו שלא עברו את הניתוח המניעתי במהלך אותה תקופת זמן אובחנו עם סרטן שחלות.

בקרב נשאיות BRCA1 עם אבחנה קודמת של סרטן שד, הוצאת חצוצרות ושחלות נקשרה בסיכון מופחת לסרטן שחלות (יחס סיכון, 0.15; 95% CI, 0.04 – 0.63).  לא אובחנו מקרי סרטן שחלות בנשאיות BRCA2.

באופן כללי, התוצאות הדגימו כי בהשוואה לנשים שלא עברו הוצאת חצוצרות ושחלות מניעתית, אלו שעברו את הפרוצדורה, הדגימו סיכון כללי מופחת לסרטן שחלות, כולל אלו עם היסטוריה של סרטן שד (6% לעומת 1%; יחס סיכון 0.14; 95% CI, 0.04 – 0.59), ואלו ללא היסטוריה של סרטן שד (6% לעומת 2%; יחס סיכון 0.28; 95% CI, 0.12 – 0.6).  כמו כן הודגם סיכון מופחת לאבחנה ראשונית של סרטן שד בנשאיות BRCA1 (20% לעומת 14%; יחס סיכון 0.63; 95% CI, 0.41 – 0.96) ונשאיות BRCA2 (23% לעומת 7%; יחס סיכון 0.36; 95% CI, 0.16 – 0.82); תמותה כללית מופחתת (10% לעומת 3%; יחס סיכון 0.40; 95% CI, 0.26 – 0.61); תמותה מופחתת עקב סרטן שד (6% לעומת 2%; יחס סיכון 0.44; 95% CI, 0.26 – 0.76); ותמותה מופחתת עקב סרטן שחלות (3% לעומת 0.4%; יחס סיכון 0.21; 95% CI, 0.06 – 0.80).

החוקרים מסבירים כי הנשים שבחרו שלא לעבור ניתוח פרופילקטי התבקשו לעבור בדיקות סקר אינטנסיביות.  על אף שמעקב אינו מניעה, הוא עשוי להביא לזיהוי מוקדם ושרידות טובה יותר, אך יש לציין כי קבוצת הנשים שלא עברו ניתוח מניעתי לא נבדקה באופן ספציפי על מנת להעריך נהלי מעקב.

החוקרים מוסיפים כי לא קיים מידע באשר לשרידות או תמותה בקרב נשים שעברו בדיקות סקר אופטימאליות.  החוקרים מציינים כי סיכון לסרטן שד בקרב אלו שעברו הוצאת חצוצרות ושחלות פחת משמעותית אולם היה בר השוואה לזה באוכלוסית הנשים שטופלו בטמוקסיפן.

לא קיים מידע עדכני באשר לנשים עם מוטציות BRCA ומניעה ראשונית של סרטן שד עם טמוקסיפן, על כן יתכן כי הפחתת הסיכון באמצעות כריתת שחלות הינה דומה לזו המושגת באמצעים אחרים.

יחד עם זאת, מבקשים החוקרים להדגיש כי כריתת שחלות מומלצת באופן ראשוני על מנת להפחית סיכון לסרטן שחלות ותמותה ממנו, ולא לסרטן שד.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי חשוב לזהות את אלו עם סיפור משפחתי של סרטן שד ולייעץ להן, כך שהן תוכלנה להבין טוב יותר את הסיכונים ואת האפשרויות העומדות לפניהן.  כמו כן נכתב כי על רופאי משפחה להכיר את הנחיות ה- American Society of Clinical Oncology or National Comprehensive Cancer Network, ולאפשר הפניות למומחים עבור אלו המדגימות סיכון מוגבר.

הכותבים מדגישים כי נכון להווה קיים מידע נרחב יותר באשר לתוצאות הפוטנציאליות של התערבויות מניעתיות, כך שהנשים המצויות בסיכון מוגבר תוכלנה לבצע החלטה מושכלת יותר.

יחד עם זאת, על אף התקדמות הפרוצדורות המניעתיות והפרוצדורות הקוסמטיות לצידן, נשים רבות בוחרות שלא לעבור התערבויות כה פולשניות ומשמעותיות.  עבור נשים אלו קיימות אפשרויות נוספות דוגמת טיפול תרופתי מניעתי כגון טמוקסיפן, ותרופות נוספות מצויות בשלבי מחקר כעת.

חששות נוספים שעולים בקרב אלו המזוהות כבעלות סיכון גנטי מוגבר לחלות בסרטני שד ושחלה קשורים בעניינים כספיים, לאור הסיכוי שחברות יסרבו לבטח אותן או יעלו משמעותית את מחירי הפרמיות שלהן.  יחד עם זאת, נחקקו בשנים האחרונות חוקים המיועדים להגן מפני אפשרויות כאלו.

הכותבים מוסיפים כי גילוי סמנים לזיהוי פרטים בסיכון גבוה למחלה מסוימת ויישום סמנים אלו באופן קליני מאפשר מחקרים שיטתיים לאוכלוסיות בסיכון והתפתחות ולמידה של התערבויות המיועדות להפחית את הסיכון באותם פרטים.

יש לציין כי המחקר הנוכחי מוסיף עדויות נוספות המאוששות את יתרונותיהן של פרוצדורות מניעתיות.

JAMA

לידיעה במדסקייפ