סטודנטים

לא רק סודוקו: המחקרים שבדקו איך שומרים על חשיבה צעירה אצל מזדקנים – מאמר אורח מאת ד”ר יועד קנת

העולם שייך לצעירים? למעשה, בכל העולם האוכלוסיה הגדלה ביותר היא אוכלוסיית המזדקנים, כתוצאה משיפורים ברפואה ורמת איכות החיים, במיוחד במדינות מערביות.
ממוצע תוחלת החיים גדל בעשרים שנה ולכן גדלה מאד החשיבות להבין אוכלוסייה זו, על מאפייניה הייחודים.

אחד המאפיינים של האוכלוסיה המתבגרת היא הירידה ביכולות הקוגניטיביות. לצד נוקשות בחשיבה, או עקשנות שמוציאה מהדעת. חשוב להבין כי אנשים מזדקנים לא מפסיקים ללמוד ולצבור ידע. כיצד המשך רכישת ידע אצל מזדקנים יכול להשפיע או לגרום לנוקשות החשיבתית שהם נוטים להפגין?

ד״ר יועד קנת מהפקולטה למדעי הנתונים והחלטות בטכניון מנהל את המעבדה לחקר מורכבות קוגניטיבית ומתמקד בהבנה של תפקיד הידע האנושי בתהליכי חשיבה גבוהים, כגון יצירתיות, אינטליגנציה וחיפוש בזיכרון.

איך בנויה המערכת הקוגניטיבית של הזיכרון

קנת מסביר כי ניתן להציג את המערכת הקוגניטיבית של הזיכרון או השפה כגרף שהקודקודים בו הם מושגים. למשל, כשמבקשים ממשתתפים לשלוף ידע, כמו לדוגמא במשימת שטף סמנטי המשתתפים מתבקשים  לציין את כל החיות שיכולים לחשוב עליהן בדקה. או למשל במשימת אסוציאציות חופשיות, המשתתף נדרש לומר את כל מה שהוא או היא חושבים על מילת מטרה מסוימת. מטלות כאלה מסייעות לנו להבין איך הידע של האדם מתארגן במערכת הזיכרון, ולמדוד את המאפיינים של ארגון זה – למשל עד כמה מושגים קשורים אחד לשני, עד כמה הם קרובים אחד לשני, עד כמה מושגים מתחלקים לקטגוריות ותתי-קטגוריות. לדוגמה, בקטגוריית החיות – המושגים יכולים להיות כלב, חתול עכבר ושאר החיות. על פי מידת הדמיון בין המושגים ניתן לכמת את הקשר במבנה הידע. באמצעות גישה ניתן להבין  כיצד הבדלים בארגון הידע ותהליכי החיפוש שפועלים בחשיבה, קשורים להבדלים בין אנשים ביכולת יצירתית, אינטליגנטית וכו.

דר קנת: “אפשר לחשוב על זה כמו חיפוש בגוגל – כדי לחפש משהו בגוגל, נדרש קודם כל למפות את הקשרים בין אתרי אינטרנט שונים, ולאחר מכן להריץ אלגוריתם חיפוש שמחפש בין הקשרים האלו”.

המחקר על מבנה הזיכרון אצל מזדקנים

במאמר Quantifying flexibility of thought: The resiliency of semantic networks differs across the lifespan  שהתפרסם בגיליון המדעי Cognition  בשיתוף עם קבוצת חוקרים באוניברסיטת מדינת  פנסילבניה, נבדקו באמצעות מבחנים אלה, ארגון הידע של אנשים צעירים וזקנים משלושה מאגרי מידע שונים – הראשון: 28 צעירים בגיל 21 בממוצע  ו-28 זקנים בגיל 69 בממוצע. השני 25 צעירים בגילאי 28 בממוצע ו-25 מזקנים בגילאי 63 בממוצע. האחרון הוא 25 צעירים בגילאי 24 ו- 25 מבוגרים בגילאי 68.

מן המחקר עולה כי מבנה הידע של מזדקנים יותר מאורגן ומובחן מאשר מבנה הידע של צעירים. כלומר, ככל שלומדים יותר עם הגיל ככה יותר יודעים להבחין בין דברים.
בשלב הבא של המחקר, מצאו החוקרים כי ארגון הידע אצל מזדקנים—אשר יותר מאורגן מאצל צעירים—מוביל למבנה ידע פחות גמיש, או לחליפין – יותר נוקשה.

במחקר המשך שהתפרסם בעיתון Psychology and Aging  תחת הכותרת Age differences in semantic network structure: Acquiring knowledge shapes semantic memory בחנו קנת והחוקרים שאיתו הבדלים בין אישיים בארגון הידע של צעירים ומזדקנים הראו כיצד תהליך ארגון הידע תלוי בידע הכללי של המשתתפים. ככל שאנשים מזדקנים הם רוכשים יותר ידע.  לכן,  מבנה הידע שלהם הופך יותר נוקשה ופחות גמיש.

המסקנה – לא רק תשבצים וסודוקו

תהליך רכישת הידע מגביר את הנוקשות של מבנה הידע, ומשליך על הגמישות החשיבתית הנדרשת ליצירתיות. לכן, כדי לשמור אל ״טריות״ החשיבה סודוקו ותשחצים לא יספיקו. יש לפתח משחקים וכלי התערבות ששמים דגש על גמישות חשיבה. למשל, עידוד ודגש על חשיבה אסוציאטיבית שמאפשרת יצירת חיבורים חדשים ומעניינים, אשר מהווה את הבסיס לחשיבה יצירתית. למשל, משתתפים מתבקשים לכתוב שימושים אפשריים לאובייקט מוכר (כגון עיפרון). ברגע שהמשתתף לא יכול לחשוב על רעיונות נוספים, ולמעשה ״נתקע״ מחשבתית, מוצעות לו מילים שנועדו לעודד חשיבה אסוציאטיבית ו״למשוך״ את המשתתף החוצה מתוך הקבעון המנטלי.

 

הכותב מנהל את המעבדה לחקר מורכבות קוגניטיבית בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה