במאמר שפורסם בכתב העת BMC Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד סיכון פוליגני (Polygenic Risk Score, או PRS) עשוי לנבא את הסיכוי לתגובה לגרייה מוחית עמוקה בחולים עם מחלת פרקינסון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גרייה מוחית עמוקה הינה אפשרות טיפול מבוססת-היטב בחולים נבחרים עם מחלת פרקינסון. עם זאת, התגובה לטיפול משתנה בין חולים ולכן ישנה חשיבות לאפשרות חיזוי תגובה לטיפול. חלק מהמוטציות המונוגניות שנקשרו עם מחלת פרקינסון נקשרו עם סיכויי התגובה לגרייה מוחית עמוקה.

מדד סיכון פוליגני הינו סמן לסיכון גנטי מצטבר למחלה. מדד הסיכון הגנטי בחולים עם מחלת פרקינסון נקשר עוד עם גיל הופעת המחלה והתקדמות התסמינים, אך לא ידוע אם קיימת קורלציה בין מדד סיכון פוליגני ובין התגובה לגרייה מוחית עמוקה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשלים מחקר פיילוט לבחינת קורלציה זו.

החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי של 33 חולים עם מחלת פרקינסון ממרפאת פרקינסון ב-NIH ו-13 חולים ממאגר Parkinson’s Progression Markers Initiative Database אשר השלימו בדיקה גנטית ועבר גרייה מוחית עמוקה לגרעין סוב-תלמי דו”צ. מדד סיכון פוליגני ספציפי למחלת פרקינסון חושב לכלל 46 החולים על-בסיס 90 וריאנטים שנקשרו עם מחלת פרקינסון.

מהנתונים עולה כי אין קורלציה בין שינויים במדד BDI (או Beck Depression Inventory) ובין מדד סיכון פוליגני כאשר זה התבסס על כלל הווריאנטים שנקשרו עם מחלת פרקינסון. עם זאת, לאחר הסרת נשאים בסיכון גבוה או פתוגניים מהחישוב, זוהה קשר משמעותי בין מדד PRS גבוה יותר ובין ירידה גדולה יותר במדדי BDI לאחר 3 חודשים ומגמה דומה 24 חודשים לאחר גרייה מוחית עמוקה.

החוקרים מדווחים כי מדד PRS לא היה מנבא משמעותי של מדד Unified Parkinson’s Disease Rating Scale, מדדDementia Rating Scale, או שטף סמנטי לאחר 3 חודשים או 24 חודשים מניתוח גרייה מוחית עמוקה.

ממצאי המחקר מציעים כי מדד סיכון פוליגני עשוי לסייע בחיזוי שיפור בתסמינים דיכאוניים לאחר גרייה מוחית עמוקה, אם כי מדד זה לא ניבא תוצאים מוטוריים או קוגניטיביים אחרים לאחר גרייה מוחית עמוקה. בנוסף, מדד הסיכון הפוליגני עשוי להיות חשוב במיוחד בניבוי תוצאות גרייה מוחית עמוקה בחולים ללא וריאנטים פתוגניים או בסיכון גבוה למחלת פרקינסון.

BMC Neurol, April 4, 2023