במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Child Psychology and Psychiatry מדווחים חוקרים מספרד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין משך ההנקה ובין נפח החומר האפור בקורטקס של ילדים, לו עשויה להיות השפעה על הפרעות אישיות והפרעות פסיכיאטריות בגיל צעיר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמחקרים רבים תמכו בהשפעה החיובית של הנקה על התפקוד הקוגניטיבי והבריאות הנפשית, ההשפעות ארוכות הטווח של הנקה על מבנה המוח עדיין אינן ידועות היטב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין משך הנקה ובין נפח החומר האפור במוח. עוד בחנו החוקרים את ההשפעה האפשרית של נפח המוח על דפוסי ההתנהגות בגיל צעיר.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים 7,860 בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית של ילדים בגילאי 9-11 שנים ממחקר ABCD (או Adolescent Brain Cognitive Development) במטרה להעריך את הקשר בין משך הקנה ובין נפח החומר האפור במוח. עוד נאספו נתונים אודות דפוסי ההתנהגות (תפקוד קוגניטיבי, בעיות התנהגותיות, תסמינים פסיכוטיים מוקדמים ואימפולסיביות) במטרה לקבוע את ההשפעה האפשרית של נפח המוח על ההתנהגות.
מהנתונים אודות 7,860 ילדים (גיל חציוני של 9 שנים ו-11 חודשים; 49.9% בנות), ניתוח בדיקות ההדמיה הצביעה על קשר בין משך הנקה ובין נפח גדול יותר של אזורי Pars Orbitalis דו”צ ו-Lateral Orbitofrontal Cortex. בפרט, החוקרים מצאו כי הקשר היה בולט במיוחד עם אזור Pars Orbitalis משמאל ואזור Lateral Orbitofrontal Cortex משמאל, גם לאחר הוספת ערפלנים אפשריים, בחירה אקראית של אחאים ופיצול המדגם לשניים.
נפחי אזורי ה-Pars Orbitalis משמאל ו-Lateral Orbitofrontal Cortex משמאל עמדו בבסיס הקשר בין משך ההנקה ובין המרכיבים השליליים של מדד UPPS-P Impulsive Behavior Scale. עוד מצאו החוקרים כי נפחי החומר האפור הגלובאלי היו מתווכים משמעותיים של בעיות התנהגות כפי שנקבע לפי מדד Child Behavior Checklist.
ממצאי המחקר מציעים כי הנקה עשוי להוות גורם חשוב בהתפתחות תקינה של המוח, בפרט אזורי Pars Orbitalis ו-Lateral Orbitofrontal Cortex. השפעה זו על מבנה המוח עשויה להיות חשובה בהתפתחות הפרעות אישיות אימפולסיבית ובריאות נפשית בגיל צעיר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
אז מה אם כך התוצאה: הפרעות אישיות או התפתחות תקינה?
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!