בוועדת הבריאות של הכנסת הוצגה אמש (רביעי) התכנית למיגור תופעת האלימות כלפי צוותי הרפואה בישראל.  יו”ר הוועדה, ח”כ אוריאל בוסו ציין בדיון: “מהדיון הזה נצא עם החלטות ברורות שיביאו פיתרון מהשורש למצב הקיצוני שמתרחש. נהיה חומה ומגן לאותם צוותים שעושים עבודת קודש, דמם לא יופקר… הדיון הזה הוא גם המקום להודות לכל הצוותים שעושים עבודת קודש. בל נשכח שהם אלו שעומדים בחזית בתקופות הקשות ביותר בהם עמדה מדינת ישראל, איבוד עשתונות תוך אלימות פיזית או מילולית אסור שתקרה בכלל וודאי שלא במשמרת שלנו”.

המתווה של חבר הכנסת מציע לקדם הצעת חוק להחמרת ענישה כלפי תקיפת רופאים, קידום הצע”ח להטלת קנסות מינהליים במקרי אלימות והפרות סדר במוסדות הרפואיים, והגדרתם של שירות מערך הביטחון בענף הרפואה, כעבודה מועדפת מה שלא מוגדר כיום ומייצר קושי משמעותי בגיוס כח אדם בתחום.ועוד שורה של צעדים משמעותיים.

בנוסף הכריז יו”ר הוועדה על הקמת שולחן עגול משותף לוועדה יחד עם משרד הבריאות, הביטחון הלאומי, משרד העבודה, משרד המשפטים, משרד האוצר וקופות החולים כדי לקדם ולבחון סל כלים ומענים נוספים למניעת אלימות כלפי צוותי הרפואה.

מנכ”ל משרד הבריאות, שנכח בדיון תיאר את הפעולות והמהלכים שקודמו בתקופה האחרונה, ובכללם הצבת שוטרים בכל בתי החולים הכלליים בישראל, קודמה חקיקה להחמרת ענישה והוקצו בנוסף משאבים רבים למיגור התופעה גם במרפאות הקהילה.

מדוברות משרד הבריאות נמסר כי החל לפעול “דסק” לניהול תלונות על אלימות במטה משרד הבריאות, שמטרתו ריכוז אירועי האלימות במערכת הבריאות, מעקב פרטני אודות התלונות, כתבי האישום והתהליכים המשפטיים הנלווים לכך. כמו כן, עתיד להפתח “קו חם” לדיווח על אירועי אלימות כנגד צוות רפואי שיופעל על ידי מוקד קול הבריאות. משרד הבריאות מכיר בעובדה כי גם מכלול פתרונות אלו לא יוכל למגר את התופעה ללא נקיטת יד קשה על ידי גורמי האכיפה וקורא לכלל הגורמים למצות את הדין עם הפושעים בכלל המקרים.

לדברי משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות: ״אלימות פיזית או מילולית כלפי אנשי צוות רפואי היא תופעה חמורה, בלתי נסבלת ומשרד הבריאות יפעל בכל הדרכים האפשריות כדי להבטיח את שלום הצוות המטפל והמטופלים עצמם. צוותי הרפואה וגם אנשי משרד הבריאות חשופים להתנהגות ביריונית ואלימה במרחב הפיסי, ברשת ועוד. לא משנה כמה משאבים נשקיע במערכת וכמה מטפלים יהיו – בלי ביטחון ותחושת ביטחון לא נוכל לתת מענה רפואי טוב לאזרחים. בנושא הזה אין צדדים. כולנו באותו צד ופועלים למען אותה מטרה. עשינו צעדים רבים וסקרנו אותם כאן, אבל כרגע במבחן התוצאה אנחנו רואים שהביטחון לא הושג. האלימות זו לא תופעה שנוצרת בבתי החולים, זו השתקפות של תופעות חברתיות רחבות יותר. זה לא מוריד מהצורך והאחריות שלנו להתמודד איתה, אבל יש חשיבות גדולה להגדרה של אפס סובלנות שלנו כחברה לאלימות, של הכנסת כמייצגת את החברה וגם במעגלים נוספים. על כולנו לגלות אפס סבלנות לאלימות.”