סטודנטים

דחק פסיכו-סוציאלי מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (JAMA Netw Open)

שבץ

בקרב מבוגרים עם רמות דחק גבוהות תועד סיכון מוגבר משמעותית לאירוע מוחי חד, בהשוואה לאלו עם רמות דחק נמוכות, אך הסיכון פוחת במידה ומרגישים כי מצליחים להשתלט על חיי העבודה והבית שלהם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

מחקר INTERSTROKE כלל למעלה מ-25,000 חולים לאחר אירוע מוחי וביקורות מ-32 מדינות שנכללו בין 2007 ו-2015. המחקר הנוכחי כלל נתונים אודות 13,350 מקרים ו-13,462 ביקורות.  לכל המקרה התאימו החוקרים ביקורת תואמת בגיל ומין מאותו מרכז או אזור מגורים. המקרים כללו חולים שהתקבלו עם אירוע מוחי איסכמי או המורגי חד ראשון וגויסו בתוך 72 שעות מהאשפוז או בתוך חמישה ימים מהופעת התסמינים.

כל המשתתפים השלימו שאלון מתוקנן עם שאלות שנועדו להעריך את רמת הדחק בבית, דחק בעבודה, דחק כלכלי ואירועי דחק בחייהם. אלו בקבוצת המקרים התבקשו לספק תשובות אודות מצבם לפני האירוע המוחי.

שיעור גבוה יותר של חולים עם היסטוריה של אירוע מוחי דיווחו על רמות גבוהות של דחק בבית, בהשוואה לביקורות (14.2% לעומת 9.6%, בהתאמה). לאחר תקנון למין, גיל וגורמי סיכון אחרים, רמות דחק גבוהות בבית לוו בסיכון מוגבר משמעותית לאירוע מוחי מכל-סוג (יחס סיכויים מתוקן של 1.95, רווח בר-סמך 95% של 1.77-2.15), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים מתוקן של 1.82, רווח בר-סמך 95% של 1.63-2.03) ודימום תוך-מוחי (יחס סיכויים מתוקן של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 2.05-3.18).

דחק גבוה בעבודה דווח בשכיחות גבוהה יותר במקרים לעומת הביקורות (23.1% לעומת 15.4%, בהתאמה) ולווה בעליה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי מכל-סוג (יחס סיכויים מתוקן של 2.70, רווח בר-סמך 95% של 2.25-3.23), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים מתוקן של 2.27, רווח בר-סמך 9% של 1.85-2.78) ודימום תוך-מוחי (יחס סיכויים מתוקן של 5.20, רווח בר-סמך 95% של 3.48-7.77).

הקשר בין רמת דחק ובין אירוע מוחי נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם ועישון, רמז לכך שהקשר עשוי להיות בלתי-תלוי בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים אלו.

עם זאת, החוקרים מדווחים כי תחושת שליטה על חיי הבית והעבודה עשוי להפחית את הסיכון לאירוע מוחי. למרות שרמות דחק גבוהות עדיין נקשרו עם סיכון מוגבר לאירוע מוחי בהשוואה לרמות דחק נמוכות, הסיכון היה קטן יותר במידה והנבדקים חשו כי הם יותר בשליטה בעבודה (יחס סיכויים של 2.20 לעומת 2.70, P=0.008) ובבית (יחס סיכויים של 1.69 לעומת 2.40, p<0.001), בהשוואה לאלו שלא היו בשליטה.

ממצאי המחקר מציעים כי ניתן לשקול שינוי תנאי עבודה במטרה להשיג שליטה טובה יותר על המתרחש במקום העבודה ולהפחית את הסיכון לאירוע מוחי.

 

JAMA Netw Open, Dec 9, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה