סטודנטים

השפעת הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת על התפקוד הכלייתי (N Engl J Med)

בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת, הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין אינה מלווה בהבדל מובהק סטטיסטית בקצב הירידה בתפקוד הכלייתי בטווח הארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין – כולל מעכבי ACE ו-ARB – מאטים את ההתקדמות של מחלת כליות כרונית בדרגה קלה או בינונית. עם זאת, חלק מהמחקרים הציעו כי הפסקת הטיפול בתרופות אלו בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת עשויה להביא לעליה בקצב פינוי גלומרולארי משוער או להאט את ההידרדרות בתפקוד הכלייתי.

במסגרת מחקר הרב-מרכזי חולקו באקראי חולים עם מחלת כליות מתקדמת (קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה) להפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין או המשך טיפול בתרופות אלו. התוצא העיקרי של המחקר היה קצב פינוי גלומרולארי לאחר שלוש שנים. תוצאים משניים כללו התפתחות מחלת כליות בשלב סופני ; משלב של ירידה של למעלה מ-50% בקצב פינוי גלומרולארי משוער או התחלת טיפול כלייתי חליפי, כולל מחלת כליות בשלב סופני; אשפוז; לחץ דם; יכולת גופנית; ואיכות חיים.

מדגם המחקר כלל 411 חולים, כאשר לאחר שלוש שנים ממוצע הריבועים הפחותים של קצב פינוי גלומרולארי משוער עמד על 12.6 מ”ל/דקה בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין ועל 13.3 מ”ל/דקה באלו שהמשיכו בטיפול התרופתי (הבדל של 0.7-, p=0.42), כאשר ערך שלילי מעיד על תוצאה טובה יותר בקרב אלו שהמשיכו בטיפול התרופתי. לא תועדה הטרוגניות בתוצא לפי תתי-קבוצות מוגדרות מראש.

שיעורי מחלת כליות בשלב סופני או התחלת טיפול כלייתי חלפי עמדו על 62% (128 חולים) בקבוצת המטופלים שהפסיקו את הטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין ועל 56% (115 חולים) באלו שהמשיכו בטיפול התרופתי (יחס סיכון של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.65).

אירועים קרדיווסקולאריים חריגים (108 מקרים עם הפסקת הטיפול לעומת 88 מקרים עם המשך הטיפול התרופתי) ומקרי תמותה (20 עם הפסקת הטיפול לעומת 22 מקרים עם המשך הטיפול התרופתי), היו דומים בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם מחלת כליות מתקדמת, הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין לא לוותה בהבדל משמעותי בקצב הירידה בתפקוד הכלייתי בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול התרופתי.

 

N Engl J Med. 2022 Nov 3

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה