סטודנטים

חולים רבים עם מחלת כליות כרונית ומחלה קרדיווסקולארית טרשתית אינם מטופלים בסטטינים (Clin Cardiol)

למרות ההמלצות התומכות במתן סטטינים לטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית והיסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, מנתונים חדשים עולה כי חלה עליה מתונה בלבד בהיקף השימוש בסטטינים בעצימות גבוהה, ב-Ezetimibe (אזטרול) ובמעכבי PCSK-9 בשנים האחרונות, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Cardiology.

הן הנחיות KDIGO משנת 2013 והן הנחיות ACC/AHA משנת 2018 ממליצות על מתן טיפול בסטטינים לפחות למבוגרים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה בהם ידוע על מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, מאחר ומחלת כליות כרונית הינה גורם סיכון מג’ורי להתקדמות המחלה. הנחיות ה-ACC/AHA ממליצות על מתן סטטינים בעצימות גבוהה בשילוב עם Ezetimibe ו/או מעכב PCSK9 באופן ספציפי להשגת יעד LDL של 70 מ”ג/ד”ל ומטה.

החוקרים בחנו את השינוי בהיקף השימוש בתרופות להפחתת רמות שומנים בדם לאורך השנתיים האחרונות ב-3,304 חולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית ומחלת כליות כרונית במחקר GOULD. כפי שפורסם בעבר, במחקר GOULD, בפחות מ-20% מהחולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית הוגבר הטיפול להפחתת רמות שומנים בדם וכ-30% השיגו את יעד LDL עד 70 מ”ג/ד”ל. המשתתפים במחקר חולקו לשלוש קבוצות: חולים שטופלו בהווה במעכבי PCSK9 (554 חולים), חולים עם רמות LDL של 100 מ”ג/ד”ל ומעלה ללא טיפול במעכבי PCSK9 (1,801 חולים) וחולים עם רמות LDL בטווח 70-99 מ”ג/ד”ל שאינם תחת טיפול במעכבי PCSK9 (2,651 חולים).

מהנתונים עולה כי היקף השימוש בסטטינים מכל סוג נותר יחסית יציב לאורך שנתיים. בקרב חולים עם מחלת כליות בשלב 2, השימוש בסטטינים עמד בתחילת הדרך על 84.8% מהחולים ולאחר שנתיים תועד שיעור של 83.4%. בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3, טיפול בסטטינים ניתן ל-82.8% מהחולים בתחילת הדרך ול-80.3% מהחולים לאחר שנתיים. בקרב אלו עם מחלת כליות כרונית בשלב 4-5, טיפול בסטטינים ניתן ל-87.5% מהחולים בתחילת המחקר ול-78.7% מהחולים לאחר שנתיים.

מבין החולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של עד 60 מ”ל/דקה, ב-21.6% תועדה הגברת טיפול להפחתת רמות שומנים בדם, בעוד שב-10.4% תועדה הפחתת עצימות הטיפול לאיזון רמות שומנים בדם וב-61.6% לא חל שינוי במשטר הטיפול להפחתת רמות השומנים בדם לאורך שנתיים.

השימוש במשלב סטטין עם Ezetimibe עלה מ-2.9% ל-4.9%; שיעורי הפסקת טיפול בסטטינים לאחר שנתיים היו גבוהים יותר בקרב חולים עם קצב פינוי גלומרולארי נמוך יותר בכלל הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שמחלה קרדיווסקולארית טרשתית מהווה גורם מרכזי לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית, חלק ניכר מהחולים במחקר לא השיגו את יעד LDL של עד 70 מ”ג/ד”ל. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות שיפור איכות הטיפול והתוצאות בחולים עם מחלת כליות כרונית.

 

Clin Cardiol, Sep 2022

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שונות רבה יותר בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לתסחיף סיסטמי/אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות בריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לסיבוכים […]

  • תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת RMD Open עולה קשר בין מדדי דלקת ופעילות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים שאינם תחת טיפול ביולוגי, אך בקרב אלו תחת טיפול ב-Biologic DMARDS, רמז להשפעה מגנה אפשרית של טיפול ביולוגי מפני מחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, גם במקרים בהם […]

  • ריאיון עם ד

    ריאיון עם ד"ר אביטל פורטר ופרופ' אלון אייזן לקראת כנס לב האישה הקרוב

    לפניכם ראיון קצר בהשתתפות ד”ר אביטל פורטר, מנהלת מרפאת לב האישה במרכז הרפואי ע”ש רבין ומייסדת כנס לב האישה ופרופ’ אלון אייזן, מזכיר האיגוד הקרדיולוגי בישראל, לציון עשור לכנס לב האישה. הכנס יתקיים בין התאריכים 12 עד 14 בספטמבר 24 במלון נבל דוד, כפר נחום. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן https://vimeo.com/1002712462?share=copy

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה