במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקת MRI של הלב עשויה לסייע בזיהוי מוקדם של נזק לשריר הלב על-רקע טיפול כימותרפי ולנבא התפתחות פגיעה בתפקוד הלב על-רקע טיפול אונקולוגי בנשים עם סרטן שד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרוגנוזה של נשים עם סרטן שד השתפרה משמעותית לצד התקדמות אפשרויות הטיפול כנגד סרטן. עם זאת, הפרעה בתפקוד הלב על-רקע טיפול אונקולוגי הינה סוגיה חשובה. לזיהוי מוקדם של הפרעה בתפקוד הלב על-רקע טיפול אונקולוגי החוקרים בחנו את הדמיות T1 ו-Global Longitudinal Strain באמצעות בדיקת MRI של הלב וסמנים בדם.
המחקר הפרוספקטיבי כלל 83 נשים שלא קיבלו טיפול כימותרפי עם היסטוריה של סרטן שד (גיל ממוצע של 56 שנים) בין 2017 ו-2020. ההגדרה של פגיעה בתפקוד הלב על-רקע טיפול אונקולוגי התבססה על עדות בבדיקת אקו-לב למקטע פליטה של חדר שמאל קטן מ-53% במהלך המעקב עם ירידה של מעל 10% במקטע הפליטה מתחילת המחקר ועד לאחר הטיפול הכימותרפי. להערכת התפקוד הלבבי הושלמו בדיקת MRI של הלב (בתחילת המחקר ולאחר שישה חודשים), אק”ג, אקו-לב וסמנים בדם (בתחילת המחקר וכל שלושה חודשים).
החוקרים מדווחים כי הושלמו 164 בדיקות MRI של הלב ב-83 נשים. לאחר טיפול כימותרפי נרשמה ירידה משמעותית במקטע הפליטה של חדר שמאל (מ-71.2% ל-67.6%, p<0.01) ו-GLS (מ-27.9- ל-24.7, p<0.01). מדדי הדמיות T1 גם כן עלו משמעותית לאחר טיפול כימותרפי (מ-1,283 ל-1,308 מילי-שניות, p<0.01).
מבין 83 הנשים, 7 נשים (8.4%) אובחנו עם פגיעה בתפקוד הלבבי על-רקע טיפול אונקולוגי.
החוקרים מציינים כי ערכי הדמיות T1 לפני טיפול כימותרפי היו גבוהים יותר משמעותית בנשים שפיתחו פגיעה לבבית על-רקע הטיפול האונקולוגי, בהשוואה לאלו ללא הפגיעה הלבבית (1,352 לעומת 1,278 מילי-שניות, p<0.01).
מניתוח רב-משתני עלה כי ערכי הדמיות T1 מהוות גורם מנבא בלתי-תלוי להתפתחות פגיעה לבבית על-רקע טיפול אונקולוגי (יחס סיכויים של 2.33, p=0.02).
ממצאי המחקר תומכים בחשיבות בדיקת MRI של הלב בחיזוי הסיכון לפגיעה בתפקוד שריר הלב משנית לטיפול כימותרפי בנשים עם סרטן שד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!