סטודנטים

עדויות עולם-אמיתי תומכות בהמשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות מתקדמת (The Lancet)

מפרסום מוקדם של נתוני עולם-אמיתי עולה חשיבות המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות מתקדמת, כאשר הפסקת הטיפול התרופתי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית מתקדמת באופן זמני או קבוע מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אי-ספיקת לב ומחלת כליות סופנית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לפרופיל סיכון-תועלת של המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות מתקדמת, עם עדויות סותרות בנושא. מנתוני עולם-אמיתי עולה כי ב-15-30% מהחולים עם מחלת כליות כרונית מופסק הטיפול התרופתי כאשר קצב הפינוי הגלומרולארי יורד מתחת ל-30 מ”ל/דקה, לרוב עקב היפרקלמיה תלוית-מינון ו/או הידרדרות חדה בקצב פינוי גלומרולארי.

הנחיות ה-KDIGO לשנת 2020 בנושא סוכרת בחולים עם מחלת כליות כרונית ממליצות על המשך הטיפול אלא אם ריכוז קריאטינין בדם עולה מעל 30% בתוך ארבעה שבועות מתחילת טיפול ולהפסיק את הטיפול רק במקרה של היפרקלמיה עמידה לטיפול תרופתי או הפחתת מינון.

החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שכלל 10,400 חולים עם סוכרת מסוג 2 בהונג-קונג עם הופעה חדשה של קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה, מהם 1,766 (17.0%) הפסיקו את הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין ו-8,634 (83%) המשיכו בטיפול התרופתי.

חציון מרווח הזמן עד לתמותה עמד על 4.1 שנים בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול בתרופות לעיכוב ציר רנין-אנגיוטנסין ועל 3.6 שנים בקרב אלו שהמשיכו בטיפול התרופתי.

שיעורי ההיארעות ל-1,000 שנות-אדם עם הפסקת הטיפול לעומת המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין עמדו על 29.1 לעומת 34.9 סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, 22.1 לעומת 34.8 מקרי אי-ספיקת לב, 61.7 לעומת 82.2 מקרי מחלת כליות בשלב סופני ו-84.4 לעומת 83.4 מקרי תמותה מכל-סיבה.

בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין, הפסקת הטיפול התרופתי לוותה בעליה של 26% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.48), עליה של 85% בסיכון לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.85, רווח בר-סמך 95% של 1.52-2.26), עליה של 29% בסיכון למחלת כליות בשלב סופני (יחס סיכון של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.43), ללא עליה משמעותית בסיכון לתמותה מכל-סיבה.

לאחר התאמה בין מאפייני החולים בשתי הקבוצות, החוקרים מצאו כי הסיכון לאירוע ראשון של היפרקלמיה לא היה גבוה יותר משמעותית בקרב אלו שהפסיקו לעומת אלו שהמשיכו בטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין.

החוקרים כותבים כי בהתאם להנחיות הבינלאומיות, יש לנקוט צעדים להבטחת המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין עם ניטור תדיר של התפקוד הכלייתי. עד לנתונים ממחקרים אקראיים בנושא, יש להמשיך בטיפול התרופתי בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה להגנה קרדיווסקולארית וכלייתית.

 

The Lancet, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה