סטודנטים

אין מקום להשלמת מבחן מאמץ בכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (N Engl J Med)

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין יתרון לבדיקות פונקציונאליות שגרתיות (מבחן מאמץ, אקו-לב במאמץ, או מיפוי לב) לעומת טיפול סטנדרטי בלבד בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים ממחקרים אקראיים להנחיית גישת המעקב המומלצת לאחר רה-וסקולריזציה של שריר הלב. בשלב זה, לא ברור אם גישת מעקב הכוללת בדיקות פונקציונאליות שגרתיות עשויות לשפר את התוצאות הקליניות בחולים בסיכון-גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית.

מדגם המחקר כלל 1,706 חולים (גיל ממוצע של 64.7 שנים) עם מאפיינים אנטומיים או קליניים בסיכון גבוה, אשר עברו התערבות כלילית מילעורית. המשתתפים חולקו באקראי לגישת מעקב שכללה בדיקות תפקודיות באופן שגרתי מיפוי לב, אקו-לב במאמץ, או מבחן מאמץ) שנה לאחר התערבות כלילית מילעורית או לטיפול סטנדרטי בלבד. התוצא העיקרי היה משלב תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי, או אשפוז עקב אנגינה לא-יציבה לאחר שנתיים. תוצאי סיום משניים כללו אנגיוגרפיה כלילית פולשנית ורה-וסקולריזציה חוזרת.

החוקרים מדווחים כי ב-21% מהחולים תועדה מחלה של עורק כלילי שמאלי ראשי, ב-69.8% תועדה מחלה רב-כלית, 38.7% אובחנו כחולי סוכרת ו-96.4% טופלו בתומכנים מצופי-תרופה.

לאחר שנתיים, שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 5.5% בזרוע הבדיקות התפקודיות לעומת 6.0%  בזרוע המעקב הסטנדרטי (יחס סיכון של 0.90, p=0.62). לא תועדו הבדלים בין הקבוצות גם במרכיבים הפרטניים שנכללו בתוצא העיקרי.

לאחר שנתיים, 12.3% מהחולים בזרוע הבדיקות התפקודית ו-9.3% מאלו בזרוע הטיפול הסטנדרטי עברו אניגיוגרפיה כלילית פולשנית (הבדל של 2.99%, רווח בר-סמך 95% של 0.01- עד 5.99) ו-8.1% ו-5.8% מהחולים, בהתאמה, עברו רה-וסקולריזציה חוזרת (הבדל של 2.23%, רווח בר-סמך 95% של 0.22- עד 4.68).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, גישת מעקב הכוללת בדיקות פונקציונאליות באופן שגרתי, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, לא הובילה לשיפור התוצאות הקליניות לאחר שנתיים.

 

N Engl J Med, Aug 28, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה