סטודנטים

גורמים המנבאים אירוע מוחי בחולי אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל ללא פרפור פרוזדורים (Eur Heart J)

במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי מספר גורמים עשויים לסייע בזיהוי חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים, המצויים בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים ובהם יש מקום לטיפול נוגד-קרישה מניעתי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולי אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל סיכון מוגבר לאירוע מוחי. טיפול נוגד-קרישה מפחית את הסיכון בחולים עם וללא פרפור פרוזדורים, אך מאזן עלות-תועלת בקרב אלו ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים אינו חיובי. זיהוי חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, ללא פרפור פרוזדורים, בהם קיים סיכון גבוה לאירוע מוחי, עשוי לסייע בהתאמת טיפול נוגד-קרישה מניעתי.

החוקרים אספו נתונים אודות חולים שלקחו חלק במחקרי PARADIGM-HF, ATMOSPHERE ו-DAPA-HF, אשר הובילו ליצירת מודל פשוט להערכת הסיכון לאירוע מוחי שכלל שלושה משתנים (היסטוריה של אירוע מוחי קודם, סוכרת תחת טיפול באינסולין ורמות NT-proBNP).

מבין 20,159 חולים במחקרים אלו, ב-12,751 חולים לא היה ידוע על פרפור פרוזדורים. מבין החולים ללא פרפור פרוזדורים, ב-346 (2.7%) תועדה אבחנה של אירוע מוחי לאורך חציון מעקב של שנתיים (שיעור של 11.7 מקרים ל-1,000 שנות-אדם). הסיכון לאירוע מוחי עלה עם עליה במדד הסיכון: יחס הסיכון עמד על 2.35 (רווח בר-סמך 95% של 1.60-3.45) באלו בחמישון הרביעי ועל 3.73 (רווח בר-סמך 95% של 2.58-5.38) באלו בחמישון החמישי, בהשוואה לחולים בחמישון הראשון.

בקרב חולים בחמישון העליון, שיעור האירועים המוחיים עמד על 21.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם, בדומה לשיעור המתואר בחולים עם פרפור פרוזדורים שלא קיבלו טיפול נוגד-קרישה (20.1 מקרים ל-1,000 שנות—אדם).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מסייעים בזיהוי חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, ללא פרפור פרוזדורים, בהם הסיכון לאירוע מוחי דומה לזה של חולים עם פרפור פרוזדורים ובהם יש לשקול טיפול נוגד-קרישה מונע. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים.

 

Eur Heart J. 2022 Aug 26

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה