סטודנטים

טיפול תוך-ורידי בברזל משפר תגובה נשימתית והפרעות נשימה בשינה בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית (Eur J Heart Fail)

במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תוך-ורידי ב-Ferric Carboxymaltose (FCM) משפר תגובה היפרקפנאית והפרעות נשימה בשינה בחולים עם אי-ספיקת לב, אנמיה וחסר ברזל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול תוך-ורידי בברזל עשוי לשפר תסמינים בחולי אי-ספיקת לב, אנמיה וחסר ברזל. המנגנונים בבסיס השיפור בחולים אלו עשויים לכלול שימוש חישת כימו-רפלקסים ודפוסי נשימה בלילה.

מדגם המחקר כלל חולים עם אי-ספיקת לב, מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אנמיה (המוגלובין פחות מ-13 גרם/ד”ל בגברים; פחות מ-12 גרם/ד”ל בנשים) וחסר ברזל (פריטין פחות מ-100 או 100-299 מיקרוגרם/ליטר עם רוויון טרנספרין קטן מ-20%) חולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול תוך-ורידי ב-FCM או פלסבו.

מבחן שינה לב-ריאה שימש להערכת הערכת רגישות כימו-רפלקסים, הערכת תסמינים ומבחן מאמץ לב-ריאה בוצעו לפני ושבועיים לאחר מנת הטיפול האחרונה.

מדגם המחקר כלל 58 חולים, מהם 38 בזרוע ההתערבות הפעילה ו-20 בזרוע הפלסבו, אשר השלימו את המחקר. טיפול תוך-ורידי בברזל נקשר עם תסמינים בדרגה פחות חמורה, ריכוז המוגלובין גבוה יותר (12.5 לעומת 11.7 מ”ג/ד”ל, p<0.05) ושיפור מדדים המטולוגיים.

מתן FCM הביא לשיפור תגובת אוורור היפרקפנאית מרכזית (ירידה של 25.8% לעומת פלסבו, p<0.05). בפרט, תגובת איוורור היפרקפנאית מרכזית ירדה מ-4.6 ל-2.9 ליטר/דקה/מ”מ כספית לאחר FCM ועלתה מ-4.4 ל-4.6 ליטר/דקה/מ”מ כספית לאחר פלסבו (p=0.046).

בולים עם הפרעות נשימה בשינה, מדד אפניאה-היפופניאה ירד עם טיפול פעיל לעומת פלסבו (12 לעומת 19 אירועים/שעה, p<0.05).

לאחר מתן FCM, אך לא לאחר פלסבו נרשמה עליה בשיא צריכת החמצן (הבדל של 1.1 מ”ל/ק”ג/דקה, p<0.05) ועקומת צריכת חמצן/עומס עבודה הייתה חדה יותר (הבדל של 6.7 ליטר/דקה, p<0.01).

ממצאי המחקר מעידים כי ההשפעות החיוביות של FCM בחולים עם אנמיה ואי-ספיקת לב.

 

Eur J Heart Fail. 2022 Jul 22

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה