סטודנטים

מה בין הרגלי התזונה ובין הסיכון לאי-ספיקת לב בגברים? (Am J Clin Nutr)

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על תזונה בריאה מלווה בסיכון נמוך יותר לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

החוקרים מסבירים כי לאור העלייה בהיקף מקרי אי-ספיקת לב יש מקום לפתח גישות לחיזוי ומניעת מחלת הלב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם מדדי AHEI (Alternative Healthy Eating Index) ו-PDQS (Prime Diet Quality Score) מנבאים את הסיכון לאי-ספיקת לב בכלל, אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור ואי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

מדגם המחקר כלל 44,525 גברים ממחקר Health Professionals Follow-up Study אשר היו ללא מחלה קרדיווסקולארית או מחלה ממארת קודמת. מדדי AHEI ו-PDQS חושבו על-בסיס נתונים משאלוני תזונה. ניתוח רב-משתני שימש להערכת הקשר בין איכות התזונה ובין היארעות אי-ספיקת לב.

לאורך מעקב של 929,911 שנות-אדם תועדו 803 מקרי אי-ספיקת לב, כולל 184 מקרי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור ו-181 מקרי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. לאחר תקנון לערפלנים, החוקרים לא מצאו קשר משמעותי בין מדדי AHEI ובין כלל מקרי אי-ספיקת לב (p=0.57) או בין מדד PDQS ובין כלל מקרי אי-ספיקת לב (p=0.82).

שני המדדים התזונתיים לא נקשרו משמעותית עם הסיכון לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל. עם זאת, מדד AHEI גבוה יותר לווה בסיכון מופחת לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, בהשוואת החמישונים הקיצוניים (יחס סיכון לכל סטיית תקן של 0.81, p=0.02). כל עליה של סטיית תקן במדד PDQS לוותה בירידה של 20% בסיכון לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל (יחס סיכון לכל סטיית תקן של 0.80, p=0.03).

החוקרים מסכמים וכותבים כי דיאטה בריאה מלווה בסיכון מופחת לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל וכי הקשרים היו דומים עם מדדי AHEI ו-PDQS. הם מוסיפים כי לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין מדדים תזונתיים ובין אי-ספיקת לב בכלל או אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל בפרט.

 

Am J Clin Nutr, Aug 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה