סטודנטים

טיפול יומי ב-Tiotropium משפר תפקודי ריאתי אך לא משפיע על תדירות התלקחויות בחולים עם ברונכיאקטזיות (Eur Respir J)

טיפול יומי ב- Tiotropium(ספיריבה) הוביל לשיפור תפקוד ריאתי אך לא הפחית את תדירות ההתלקחויות לאורך שישה חודשים בחולים עם ברונכיאקטזיות יציבות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Respiratory Journal.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Tiotropium מצוי מזה בשימוש למעלה מ-15 שנים לטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית, כאשר באוכלוסייה זו הטיפול הוכח כיעיל מאוד בשיפור התסמינים, התלקחויות, איכות החיים, תפקוד ריאתי וייתכן אף הישרדות, הודות לשיפור הרחבת דרכי אוויר והפחתת ניפוח-יתר ריאתי. למרות שבמעל 40% מהחולים עם ברונכיאקטזיות ישנה עדות לחסימת זרימת אוויר, אין מחקרים להערכת Tiotropium בחולים עם ברונכיאקטזיות.

המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, כלל 90 מבוגרים עם ברונכיאקטזיות יציבות משלושה בתי חולים בניו-זילנד. החולים חולקו באקראי לקבלת Tiotropium במינון 18 מק”ג כל יום למשך שישה חודשים ולאחר מכן שישה חודשי פלסבו (44 חולים, גיל ממוצע של 62 שנים, 27% גברים) או להיפך (46 חולים, גיל ממוצע של 59.3 שנים, 48% גברים) עם הפסקת ביניים בת ארבעה שבועות בשתי הקבוצות. 85 חולים השלימו את שני מחזורי הטיפול.

התוצא העיקרי היה שיעור ההתלקחויות במהלך ששת חודשי הטיפול.

שיעור ההתלקחויות עמד על 2.17 אירועים בשנה בזרוע Tiotropium לעומת 2.27 אירועים בשנה בזרוע הפלסבו (סיכון יחסי של 0.96, p=0.77). בהשוואה לפלסבו, הטיפול ב- Tiotropium שיפר את מדד FEV1 לפני מתן מרחיבי סמפונות ב-58 מ”ל (P=0.002), כאשר החוקרים קוראים לבחון את החשיבות הקלינית של שיפור בדרגה זו.

אירועים חריגים דווחו בשיעורים דומים בזרוע הטיפול ב- Tiotropium ובזרוע הפלסבו, כאשר אירועים נשימתיים היו הנפוצים ביותר ודווחו ב-47% ו-49% מהחולים, בהתאמה.

החוקרים כותבים כי למרות שאינם ממליצים על מתן Tiotropium באופן שגרתי בחולים עם ברונכיאקטזיות, ניתן לשקול ניסיון טיפול בתכשיר זה בחולים עם תסמינים ממושכים דוגמת קוצר נשימה, שיעול וייצור כיח, מאחר ואפשרויות הטיפול מוגבלות במקרים אלו והסיכון לתופעות לוואי הוא נמוך.

 

Eur Respir J, 2022

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה