סטודנטים

משלב Patiromer עם אנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים מפחית סיכון להישנות היפרקלמיה בחולי אי-ספיקת לב (Eur Heart J)

השימוש במשלב Patiromer (ולטסה) עם אנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים במינון גבוה מפחית את הסיכון להישנות היפרקלמיה בחולים אי-ספיקת לב, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של Patiromer על רמות אשלגן בדם ואת היכולת של הטיפול לאפשר מתן טיפול במינוני מטרה ספציפיים במעכבי רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בחולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

מדגם המחקר כלל 1,642 חולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל והיסטוריה של היפרקלמיה על-רקע טיפול במעכבי ציר רניו-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, כאשר 1,195 חולים נכללו בשלב הרצה עם Patiromer ואופטימיזציה של טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (50% ומעלה מהמינון המומלץ של מעכבי ACE/ARB/ARNI ו-50 מ”ג של Spironolactone או Eplerenone).

מינוני מטרה ספציפיים של טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון הושגו ע”י 878 חולים (84.6%); 439 חולים חולקו באקראי לטיפול ב- Patiromer ו-439 חולים חולקו לזרוע הפלסבו. כל החולים והרופאים לא היו מודעים לקבוצת הטיפול.

התוצא העיקרי של המחקר היה הבדל בין הקבוצות בשינוי הממוצע בריכוז אשלגן בדם.

בתום הטיפול, חציון משך המעקב עמד על 27 שבועות, השינוי הממוצע בריכוז אשלגן עמד על 0.03 מילימול/ליטר בזרוע הטיפול ב- Patiromer ועל 0.13 מילימול/ליטר בזרוע הפלסבו (הבדל של 0.10-, p<0.001).

החוקרים מדווחים כי הסיכון להיפרקלמיה מעל 5.5 מילימול/ליטר (יחס סיכון של 0.63, p=0.006), הפחתת מינון אנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים (יחס סיכון של 0.62, p=0.006) והמספר הכולל של אירועי היפרקלמיה ל-100 שנות-אדם (77.7 לעומת 118.2 אירועים, בהתאמה; יחס סיכון של 0.66, p<0.001) היה נמוך יותר עם Patiromer.

מניתוח אירועי תחלואה על-רקע היפרקלמיה (יחס ניצחון של 1.53, p<0.001) ומדד שימוש במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (יחס ניצחון של 1.25, p=0.048) עלו תוצאות שנטו לטובת Patiromer.

אירועים חריגים היו דומים בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי משלב Patiromer עם מינון גבוה של אנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים מפחית את הסיכון להישנות היפרקלמיה בחולי אי-ספיקת לב.

 

Eur Heart J, July 28, 2022

הערת המערכת: לאחרונה קיימנו ראיון עם ד”ר טוביה בן גל אשר התייחס לחידושים ולמשמעויות של ממצאי מחקר זה. 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה