שיעורי הימצאות אנמיה בחולים עם אי-ספיקת לב בארצות הברית עומדים על 9% ומעלה, כאשר שיעורים אלו נותרו יציבים לאורך העשור האחרון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת QJM.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנמיה הינה תחלואה נלווית חשובה בחולי אי-ספיקת לב ומלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה. מחקרים קודמים התמקדו בחולים עם אי-ספיקת לב במסגרות טיפול רפואי. כעת הם ביקשו לבחון את שיעורי ההימצאות הארציים והמגמות לאורך זמן של אנמיה בקרב חולים בקהילה עם אי-ספיקת לב.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות הארציים והמגמות לאורך זמן של אנמיה בקרב חולי אי-ספיקת לב בקהילה.
החוקרים בחנו את הנתונים מסקרי NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) לשנים 2007 עד 2016 והתמקדו במשתתפים בגילאי 20-80 שנים עם דיווח-עצמי על אבחנה של אי-ספיקת לב. אנמיה הוגדרה על-פי שני ערכי סף לפי מגדר של 13 ו-12 גרם/ד”ל (ערך סף 1) ו-12 ו-11 גרם/ד”ל (ערך סף 2) בגברים ובנשים, בהתאמה. ניתוח סטטיסטי שימש להשוואת שיעורי ההימצאות לאורך זמן.
חציון ריכוז המוגלובין בכלל החולים עם אי-ספיקת לב עמד על 13.5 גרם/ד”ל ושיעורי הימצאות אנמיה בקרב חולי אי-ספיקת לב עמדו על 21.34% לפי ערך הסף הראשון ועל 9.03% לפי ערך הסף השני ששימש במחקר. עוד עולה מהנתונים כי שיעורי הימצאות אנמיה נותרו יציבים בין השנים 2007 ועד 2016.
שיעורי אנמיה היו גבוהים יותר באופן לא-פרופורציונאלי בקרב מבוגרים שחורים (34.48%) ובאלו עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג למטר בריבוע (17.4%).
לאור השכיחות הגבוהה של אנמיה בקרב חולים עם אי-ספיקת לב, אשר לא השתנתה לאורך זמן, החוקרים קוראים לנקוט בצעדים להפחתת שיעורי אנמיה באוכלוסיית חולים זו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!