סטודנטים

מה בין עירויי דם ובין שיעורי ההישרדות של חולים עם דימומים ממערכת העיכול? (N Engl J Med)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מניעת עירויי דם עד שרמת המוגלובין יורדת מתחת ל-7%, במקום 9%, מביאה לשיפור שיעורי ההישרדות הכוללים ב-45% בחולים עם דימום חד מדרכי העיכול העליונות.

במטרה לבחון את התועלת האפשרית של גישת טיפול צרה יותר, החוקרים ערכו את המחקר שכלל 921 חולים שאובחנו עם דימום חד מדרכי העיכול, תוך חלוקה לטיפול בכדוריות דם אדומות בהתאם לגישה מגבילה (רמת המוגלובין מתחת ל-7 גרם לד”ל) או גישה ליבראלית (רמת המוגלובין מתחת ל-9 גרם לד”ל). רמת ההמוגלובין הבסיסית הייתה דומה בשתי הקבוצות (9.6 גרם לד”ל ו-9.4 גרם לד”ל, בהתאמה).

מהתוצאות עלה כי גישה מגבילה למתן עירויי דם הובילה לירידה של 55% בשיעורי התמותה לאחר 45 ימים (95% לעומת 91%, P=0.02), שיוחסה בעיקר להפחתת מקרי תמותה עקב דימומים שלא ניתן היה לשלוט בהם בהצלחה (3 חולים לעומת 14 חולים, p=0.01).

יתרונות נוספים כללו הפחתת מספר עירויי דם (49% לעומת 86%, p<0.001), ירידה בסיכוי לדימומים נוספים (10% לעומת 16%, יחס סיכון של 0.62, p=0.01) והפחתת שיעור תופעות הלוואי (40% לעומת 48%, יחס סיכון של 0.73, p=0.02).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי חלה ירידה של 43% בשיעורי התמותה בחולים עם שחמת הכבד, עם שיפור שיעורי ההישרדות בעיקר בחולים עם מחלה בדרגה A או B לפי סיווג Child Pugh. לא תועדה תועלת דומה בחולים עם מחלה חמורה יותר, בדרגה C.

דפוס דומה זוהה עם הסיכון לדימומים נוספים בחולים עם שחמת הכבד בכלל, אלו עם מחלה בדרגה A או B לפי סיווג Child Pugh (11% לעומת 21%, יחס סיכון של 0.53, p=0.04), ואלו עם מחלה בדרגה C (15% לעומת 28%, יחס סיכון של 0.58, p=0.33).

למרות שעלו חששות בנוגע לעליה חוזרת בלחץ הפורטאלי ודימומים עקב כך בחולים עם שחמת כבד ויתר לחץ דם פורטאלי, בחולים עם גישה מגבילה לא חל שינוי במפל לחץ הדם הפורטאלי מתחילת המחקר לאחר 2-3 ימים, זאת לעומת עליה משמעותית בחולים שטופלו בגישה ליבראלית (20.5 מ”מ כספית ל-21.4 מ”מ כספית, p=0.03).

בחולים עם שחמת כבד שחולקו לטיפול בגישה מגבילה הצורך בטמפונדה באמצעות בלון או TIPS היה נמוך יותר (2% לעומת 8%, p=0.03 ו-4% לעומת 11%, p=0.04, בהתאמה).

בחולים עם דימומים מדליות או כיב פפטי, גישה מגבילה למתן עירויי דם לוותה בשיעורי הישרדות טובים יותר, בהשוואה לגישה ליבראלית (יחס סיכון של 0.58, p=0.18; ויחס סיכון של 0.70, p=0.26, בהתאמה), וכן סיכוי נמוך יותר לדימום נוסף (11% לעומת 22%, p=0.05 ו-10% לעומת 16%, p=0.09).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדות חשובה להכוונת הטיפול בחולים אלו. הם ממליצים להמתין עם מתן עירויי דם למרבית החולים עם דימומים מדרכי העיכול העליונות, עד לירידת ערכי המוגלובין אל מתחת ל-7 גרם לד”ל.

N Engl J Med. 2013;368:11-21

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול ממוקד בגרורות לטיפול סיסטמי משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. המחקר בשלב 2 הינו מחקר אקראי, רב-מרכזי, שכלל 41 חולים עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הלבלב עם גרורות מעטות, אשר לקחו חלק במחקר EXTEND. המשתתפים במחקר חולקו באקראי […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה