סטודנטים

זרוע תותבת רובוטית הנשלטת בכח המחשבה מאפשרת ביצוע פעילות יומיומית בהצלחה (The Lancet(

אשה המשותקת מן הצוואר ומטה הצליחה להפעיל זרוע רובוטית תותבת באמצעות המחשבה, ולבצע מספר פעולות יומיומיות בהצלחה, כך לפי מחקר שפורסם בלנצט. בעזרת אימון ולימוד מהירים, למדה האישה כיצד להשתמש בזרוע הרובוטית לתפיסת חפצים, כיצד לתמרן ולבצע תנועות עם הזרוע תוך הפעלת קורדינציה, במיומנות ומהירות דומה כמעט לזו של אדם בריא, כך לפי החוקרים.

2 מיקרואלקטרודות הושתלו בקורטקס השמאלי של האשה, שהיתה משותקת ב-4 גפיים. האלקטרודות אפשרו לחוקרים להצביע על ולרשום פעילות נוירולוגית כאשר האשה חשבה על או דמיינה את עצמה מניעה את היד והזרוע. האלקטרודות מסוגלות להבחין בסיגנלים מנוירונים בודדים, והאלגוריתם במחשב המחובר יכול לזהות את תבנית הירי של  הנוירון הקשורה לתנועה מדומיינת, כמו להרים או להוריד את היד.

האשה עברה אימון  בן 13 שבועות להפעלת הזרוע. כבר ביום השני לאימון, היא היתה מסוגלת להזיז אותה בצורה חופשית למדי. בתום תקופת הלימוד יכלה האישה לבצע באופן שגרתי תנועות חזקות ורב מימדיות, והצליחה להגיע לחפצים, להתאים את מפתח כף היד כדי לתפוס חפצים בגדלים שונים, ולהעביר אותם לכל מיני יעדים באזור העבודה. יתרה מזאת, האשה הגיעה גם להצלחה במבחנים לתפקוד רגיל של הזרוע העליונה.

החוקרים טוענים כי האתגר הגדול בפיתוח זרוע תותבת רובוטית המופעלת באמצעות המחשבה היא כיצד לתרגם את האותות הנשלחים מהמח לאותות ממוחשבים לשליטה אמינה ומדויקת בזרוע התותבת. החוקרים השתמשו במערכת בה האלגוריתם מחקה את פעילות המח להנעת היד, והתוצאוה מביאה לתותבת שיכולה לנוע בצורה מדויקת וטבעית יותר מתותבות אחרות המופעלות באמצעות המחשבה אך מתבססות על שיטה מסובכת יותר.  החוקרים מתעתדים לשפר את יעילות הגפה המלאכותית המונעת בעזרת המחשבה בשילוב אלמנטים תחושתיים, כאלה שיאפשרו למטופל, למשל, להבחין בין קר לחם, חלק ומחוספס, כמו גם לשלב מערכות אלחוטיות כדי לוותר על הצורך הקיים כרגע בחיווט בין ראש המטופל לפרוטזה.

לידיעה במדסקייפ 

לאבסטרקט ב-The Lancet

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • טיפול ב-Dalbavancin יעיל במניעת זיהומים סביב מפרק תותב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society)

    טיפול ב-Dalbavancin יעיל במניעת זיהומים סביב מפרק תותב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society עולה כי Dalbavancin מהווה טיפול אנטיביוטי ייעל כנגד זיהומים סביב מפרק תותב משנית לחיידקי גרם-חיוביים, כאשר ב-89%  מהחולים לא הייתה עדות לזיהום בתום המעקב. החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 18 חולים שקיבלו תוך-ורידי ב- Dalbavancin לטיפול בזיהום סביב מפרק תותב לאחר פרוצדורה אורתופדית. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה