סטודנטים

שמירה על כושר גופני משפרת את יעילות הטיפול בסטטינים

מאת מערכת e-Med

שילוב של טיפול בסטטינים ואימון גופני יכול להעלות את תוחלת החיים של מטופלים עם דיסליפידמיה באופן משמעותי. אימון ושמירה על כושר גופני תשפר באופן משמעותי את ההשרדות, ויכולה אף להחליף את הטיפול בסטטינים במידה והמטופל לא יכול ליטול את התרופה. החוקרים מדגישים את החשיבות של הפעילות הגופנית, ודוחקים ברופאים “לרשום” למטופלים אימון גופני כחלק מהטיפול.

החוקרים עקבו במשך כ-10 שנים אחר קבוצה של יוצאי צבא שסבלו מדיסלפידמיה. מן המעקב נראה כי גם לטיפול בסטטינים וגם לכושר גופני משופר היו יעילים בהורדת התמותה, בלי קשר למאפיינים קליניים אחרים. שילוב של טיפול בסטטינים עם העלאת היכולת הגופנית הורידה את הסיכון לתמותה באופן משמעותי יותר מאשר כל גורם בנפרד.

צוות החוקרים עקב אחר כ-10,000 יוצאי צבא בארה”ב עם דיסליפידמיה שגילם הממוצע היה כ-58 שנה. הנבדקים עברו מבדקי כושר בין השנים 1986-2011. הנבדקים חולקו לקבוצות לפי התוצאות במבדק הכושר, וכן לפי השמירה על כושר גופני והטיפול בסטטינים. תוצאת המבחן הסופית היתה תמותה מכל סיבה שעברה תקנון לגיל, BMI, קבוצה אתנית, מין והיסטוריה של מחלות לב, תרופות שניתנו למחלה וכן גורמי סיכון קרדיווסקולריים. נתוני התמותה נאספו עד לסוף 2011.

במשך עשר שנות המעקב, 2318 מהמשתתפים נפטרו. הסיכון לתמותה בקרב נוטלי הסטטינים היה 18.5% אל מול סיכון של 27.7% בנבדקים שלא נטלו סטטינים. במטופלים שהיו תחת משטר של סטטינים, הסיכון לתמותה עלה ככל שהכושר הגופני היה ירוד. בנבדקים שהיו בכושר גופני גבוה ונטלו סטטינים, יחס הסיכון היה 0.30 בהשוואה לאלו שלא היו בכושר. 

יחס הסיכון בנבדקים שלא נטלו ססטינים ולא היו בכושר גופני היה 1.35, לעומת יחס סיכון של 0.53 באלו שלא נטלו סטטינים אך היו בכושר גופני טוב לעומת נוטלי הסטטינים שלא היו בכושר. כלומר, גם בקבוצה שלא נטלה סטטינים אך היתה בכושר גופני טוב הסיכון היה נמוך יותר לתמותה לעומת הקבוצה שנטלה סטטינים אך לא שמרה על כושר ופעילות גופנית.

החוקרים טוענים שלמרות ההשפעה הרבה שיש  לפעילות גופנית על הבריאות, רב הרופאים לא ממליצים על פעילות גופנית כחלק ממשטר הטיפול, למרות הקלות היחסית של שמירה על רוטינה של פעילות וכן שאימון גופני עשוי לעלות למטופל ולמערכת הבריאות פחות כסף וקשור לפחות תופעות לוואי. אנשים בגיל המעבר ומבוגרים  יותר יכולים לשמור בקלות יחסית על כושר גופני מתאים באמצעות פעילות גופנית בעומס בינוני, כמו גינון, הליכה ושיעורים בחדר הכושר. החוקרים ממליצים לרופאים לעודד כושר גופני כחלק מהטיפול הקליני.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה