סטודנטים

השוואה בין פעילות גופנית ורה-וסקולריזציה בחולים עם מחלת עורקים היקפית (מתוך הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association)

תכנית פעילות גופנית מבוקרת במשך 30 דקות, פעמיים בשבוע, דומה ביעילותה לרה-וסקולריזציה אנדווסקולארית בכל הנוגע לתוצאות התפקודיות ואיכות החיים של חולים עם צליעה לסירוגין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association. בנוסף, השיפור שזוהה עם שתי ההתערבויות נותר למשך תקופה של שבע שנים.

מומחים בתחום החמיאו לחוקרים שמצאו כי לפעילות גופנית עשויות להיות השפעות חיוביות בטווח הארוך במונחים של תפקוד החולים, גם אם לא הודגמה ירידה בשיעורי התמותה. המומחים מסבירים כי לרה-וסקולריזציה ולפעילות גופנית מנגנוני פעולה שונים בחולים עם צליעה לסירוגין, והם מניחים כי בעתיד שתי ההתערבויות ישלימו אחת את השנייה.

לדברי החוקרים, להתערבויות התרופתיות תועלת מוגבלת בחולים עם צליעה לסירוגין, צורה תסמינית של מחלת עורקים היקפית בשרירי הירך או הסובכים, המובילה למגבלה בפעילות. בעוד שפעילות גופנית תחת השגחה הינה הטיפול הראשון המומלץ בהנחיות הבינלאומיות, ניתן לראות כי לעיתים קרובות מעדיפים רה-וסקולריזציה אנדווסקולארית.

במחקר הנוכחי נכללו 150 חולים עם צליעה לסירוגין, שחולקו באקראי לפעילות גופנית מבוקרת, שכללה הליכה על הליכון למשך 30 דקות, פעמיים בשבוע (75 חולים), או רה-וסקולריזציה אנדווסקולארית (75 חולים). המאפיינים בתחילת המחקר היו דומים בשתי הקבוצות ולחולים בשתי הקבוצות הומלץ ללכת ככל יכולתם בביתם.

התוצאים העיקריים כללו את היכולת התפקודית כולל מרחק הליכה מקסימאלי, מרחק הליכה ללא-כאב ומדד ABI (Ankle Brachial Index). כמו כן, החוקרים העריכו את ההתערבויות המשניות (התערבות אנדווסקולרית או ניתוחית), קטיעה מינורית או מג’ורית ותמותה. הם גם בחנו את איכות החיים של החולים.

מהתוצאות לאחר שנה אחת ולאחר שבע שנים עולה כי פעילות גופנית מבוקרת ורה-וסקולריזציה אנדווסקולארית היו דומות ביעילותן לשיפור היכולת התפקודית ואיכות החיים. לאחר שבע שנים החוקרים אספו נתונים אודות 36 חולים בקבוצת פעילות גופנית ו-47 חולים לאחר רה-וסקולריזציה.

מספר החולים שנדרשו להתערבות משנית אחת, או יותר, היה גבוה יותר בקבוצת הפעילות הגופנית (32 חולים עברו לפחות התערבות משנית אחת, בהשוואה ל-17 חולים לאחר רה-וסקולריזציה אנדווסקולארית , p=0.01), אם כי מספר ההתערבויות המשניות הממוצע לא היה שונה בין הקבוצות (2 לעומת 2.8, בהתאמה, p=0.10). שני חולים בקבוצת הפעילות הגופנית עברו קטיעה מינורית, ושלושה חולים לאחר רה-וסקולריזציה עברו קטיעה מג’ורית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים במקומה של פעילות גופנית כטיפול קו-ראשון בחולים עם צליעה לסירוגין.

מתוך הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה