סטודנטים

הנחיות חדשות בנוגע לטיפול ב-Bell’s Palsy (מתוך Neurology)

עדויות מעודכנות מחזקות את ההמלצות למתן טיפול בסטרואידים, דוגמת פרדניזון, לחולים עם Bell’s Palsy, ומוסיפות כי ייתכן ואין תועלת להוספת טיפול אנטי-ויראלי. ההנחיות החדשות לטיפול ב-Bell’s Palsy מבוססות על עדויות שמקורן משנת 2001 מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology).

לדברי המומחים, היקף העדויות התומךת במתן סטרואידים גדל. בפעם האחרונה, הם סיכמו כי ככל הנראה מדובר בגישה יעילה, וכעת קובעים כי בסבירות גבוהה מדובר בגישה יעילה. מדובר בהמלצה בדרגה A, בעוד שבעבר מדובר היה בהמלצה בדרגה B. הם מדגישים כי למרות שסטרואידים זכו עתה להמלצה בדרגה A לטיפול ב-Bell’s Palsy, אין המשמעות כי הטיפול מומלץ לכל החולים.

שינוי משמעותי נוסף נוגע לעדויות בנוגע לתועלת של טיפול אנטי-ויראלי. בעוד שההנחיות הקודמות קבעו כי לטיפול אנטי-ויראלי תועלת אפשרית, ההנחיות החדשות הן שליליות ומוכיחות כי אין תועלת בטיפול זה, אם כי המחקרים בנושא היו חסרים עוצמה סטטיסטית לשלילת אפשרות של תועלת מתונה.

הסקירה החדשה כללה שלושה מחקרים, שפורסמו בשנת 2002 (דרגה II), 2007 (דרגה III) ו-2008 (דרגה I), שהשוו את תוצאות הטיפול בחולים עם Bell’s Palsy שנטלו סטרואידים, אל מול התוצאות באלו שלא קיבלו טיפול בסטרואידים.

שני המחקרים בדרגה חילקו באקראי חולים לפרדניזולון או פלסבו, ושניהם הדגימו עליה משמעותית בסבירות להחלמה מלאה באלו שחולקו לטיפול בסטרואידים; הסיכון להבדלים לטובת סטרואידים עמד על 12.8% (מחקר משנת 2007) ו-15% (מחקר משנת 2008), בהתאמה.

תופעות לוואי הקשורות לסטרואידים נטו להיות מינוריות וזמניות, הנפוצות בהן כללו נדודי שינה ודיספפסיה.

המומחים סבורים כי אין מקום לבחון עוד את הטיפול בסטרואידים, שכן ידוע היטב כיצד אלו פועלים. עם זאת, יש לערוך מחקרים לזיהוי המינון האופטימאלי ותזמון מתן סטרואידים, ולקבוע את ההשפעות של סטרואידים בילדים ואוכלוסיות ספציפיות אחרות.

החוקרים זיהו שמונה מחקרים שבחנו את התוצאות בחולים שטופלו בתכשירים אנטי-ויראלים. חמישה מהמחקרים דורגו בדרגה IV עקב העדר הערכה בלתי-תלויה ולא-אובייקטיבית.

מבין היתר, שני מחקרים שפורסמו בשנת 2007 ובשנת 2008, דורגו בדרגה I. שניהם השוו את התוצאות בחולים שחולקו באקראי לטיפול אנטי-ויראלי או פלסבו, והשוו את התוצאות בחולים שנטלו טיפול אנטי-ויראלי עם סטרואידים, אל מול חולים שטופלו בסטרואידים בלבד. אציקלוביר ניתן בכל המחקר, למעט אחד (בו ניתן ולציקלוביר).

אף אחד מהמחקרים בדרגה I לא הדגים שיפור משמעותי עם טיפול אנטי-ויראלי, בהשוואה לפלסבו. לא זוהתה תועלת משמעותית להוספת טיפול אנטי-ויראלי לסטרואידים, בהשוואה לטיפול בסטרואידים בלבד.

עם זאת, לא ניתן לשלול תועלת מתונה של עד 7%. מהעדויות עולה כי אין קשר משמעותי בין טיפול אנטי-ויראלי ובין תוצאות טובות יותר, אך העדויות חסרות דיוק סטטיסטי. הוספת טיפול אנטי-ויראלי לסטרואידים להגברת הסבירות להחלמה של תפקוד עצב הפנים זכתה להמלצה בדרגה C.

אף אחד מהמחקרים לא הדגים עליה משמעותית בתופעות לוואי בחולים שנטלו טיפול אנטי-ויראלי. עם זאת, ייתכן והטיפול מתאים לחלק מהחולים עם Bell’s Palsy, דוגמת חולים עם סוכרת שבירה מאוד, שעשויים לא לסבול היטב טיפול בסטרואידים, אלו שפיתחו פסיכוזה על-רקע טיפול בסטרואידים בעבר, ואלו עם השמנת יתר חולנית.

Neurology. 2012;79:1-5. Published online November 7, 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה