סטודנטים

התועלת של קירור חולים לטמפרטורות נמוכות לאחר דום לב (Circulation)

ממחקר פיילוט להערכת שתי טמפרטורות יעד לקירור חולים לאחר דום לבבי פתאומי עולה כי קירור לטמפרטורה נמוכה יותר של 32 מעלות צלזיוס, עשויה להביא לשיפור התוצאות, בהשוואה לקירור החולים לטמפרטורה של 34 מעלות צלזיוס. ממצאי המחקר פורסמו במהלך הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association וכן בכתב העת Circulation.

ידוע כי השראת היפותרמיה לאחר החייאה עקב דום לב מביאה לשיפור התוצאות הנוירולוגיות בשורדים. הנחיות ה-AHA וה-International Liaison Committee on Resuscitation ממליצות על קירור תרפויטי ל-32-34 מעלות צלזיוס, אך הטמפרטורה האופטימאלית אינה-ידועה.

מומחים בתחום מסבירים כי המחקר הקטן מספרד הראה כי בחולים עם קצב המתאים למכת חשמל, אותם מקררים לטמפרטורה נמוכה יותר, התוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים בהם הקירור נעשה לטמפרטורה פחות קרה, ולכך חשיבות רבה. עם זאת, עדיין לא ידוע מהו משך הקירור הנדרש, לא ידוע באילו תרופות לבחור במצבים אלו.

במחקר נכללו 36 מבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, בנוכחות עדים, במרווח של פחות משעה בין הקריסה ועד חזרת סירקולציה עצמונית, וקצב ראשוני מתועד המתאים למכת חשמל (פרפור פרוזדורים או טכיקרדיה חדרית ללא-דופק) או אסיסטולה חולקו לקירור ל-32 מעלות צלזיוס או 34 מעלות צלזיוס.

כל החולים קוררו באמצעות עירוי תוך-ורידי של סיליין קר מתחת ל-8 מעלות צלזיוס ולאחר מכן הכנסת צנתר שמוקם בווריד הנבוב התחתון, דרך הוריד הפמוראלי שחובר למערכת Thermogard XP Temperature Management System. המערכת כוללת משאבה המעבירה סיליין מקורר וסטרילי מהמכשיר החיצוני דרך בלונים על הצנתר, כך מאפשרת קירור של הדם.

קירור נקבע לקצב מקסימאלי עם יעד טמפרטורה של 32 או 34 מעלות צלזיוס, בהתאם להקצאה האקראית. טמפרטורת המטרה נותרה למשך 24 שעות ולאחר מכן בוצע חימום מחדש מבוקר במשך 12-24 שעות.

התוצא העיקרי היה שיעורי ההישרדות ללא תלות חמורה לאחר שישה חודשים. שמונה מבין 18 החודשים בקבוצת הטיפול ל-32 מעלות צלזיוס (44.4%) ענו על תוצא הסיום העיקרי, זאת בהשוואה לשניים מבין 18 חולים בקבוצת הטיפול ל-34 מעלות צלזיוס (11.1%), הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.

עם זאת, כאשר החולים נבחנו לפי תתי-קבוצות וסווגו לאלו עם מקצב ראשוני של אסיסטולה ואלו עם קצב המתאים למכת חשמל, ניתן היה לראות כי חולים עם אסיסטולה מתו בתוך שלושים ימים. אך שמונה מבין 13 חולים עם מקצב ראשוני המתאים למכת חשמל, שחולקו לקירור לטמפרטורה של 32 מעלות צלזיוס, שרדו ללא תלות חמורה לאחר שישה חודשים, בהשוואה לשישה חודשים, בהשוואה לשניים מבין 13 חולים שחולקו לקירור לטמפרטורה של 34 מעלות צלזיוס (15.4%, p=0.029).

היארעות הסיבוכים הייתה דומה בשתי הקבוצות, למעט פרכוסים קליניים, שהייתה נמוכה יותר בחולים שחולקו לטיפול לטמפרטורה של 32 מעלות צלזיוס. מנגד, זוהתה מגמה לפיה שיעורי ההיארעות של ברדיקרדיה היו גבוהים יותר עם קירור לטמפרטורה של 32 מעלות צלזיוס.

מהממצאים עולה כי קירור לטמפרטורה של 32 מעלות צלזיוס עשוי להביא לשיפור התוצאות בחולים לאחר דום לב מחוץ לכתלי בית החולים, משנית לפרפור חדרים או טכיקרדיה חדרית ללא-דופק. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין את היעד האופטימאלי של היפותרמיה במצבים אלו.

Circulation 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה