סטודנטים

ניתוח מעקפים עדיף על צנתור במרבית החולים עם מחלה כלילית מורכבת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for Cardio-Thoracic Surgery)

התוצאות הסופיות של מחקר SYNTAX, שערך השוואה בין ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ובין PCI עם השתלת תומכן מצופה-תרופה בחולים עם מחלה כלילית מורכבת, מאשרות את המסר שהחל להופיע עם פרסום נתוני המחקר לאחר מספר שנים, לפיו במרבית החולים התוצאות טובות יותר לאחר ניתוח.

עם זאת, בעוד שבחולים בסיכון גבוה ובסיכון בינוני עם מחלה תלת-כלית צפויות תוצאות טובות יותר לאחר ניתוח, ובאלו בסיכון נמוך עם מחלה תלת-כלית התוצאות דומות בשני המקרים, אם כי עם שיעור רה-וסקולריזציה גבוה יותר במידה ומתאימים ל-PCI, הדבר אינו כך עם מחלה המערבת את העורק השמאלי הראשי. במקרים אלו, בקבוצות בסיכון נמוך ובינוני התוצאות עם PCI היו טובות כמו התוצאות עם ניתוח מעקפים, אם לא טובים יותר. ממצאים אלו דורשים מחקרים נוספים, ייתכן  כי הם מעידים כי מחלה של העורק השמאלי הראשי היא מחלה מעט שונה; ייתכן כי חולים אלו סובלים גם ממחלה בעורקי התרדמה.

לממצאי מחקר SYNTAX החשיבות הרבה ביותר מכל המחקרים הקודמים להשוואת הכנסת תומכנים אל מול ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, מאחר וזהו המחקר הראשון שהדגים זאת בחולים אמיתיים, בעוד ש-19 המחקרים הקודמים נערכו כולם בחולים שנבחרו בקפידה.

מחקר SYNTAX כלל 1,800 חולים ונערך באירופה ובארצות הברית, עם חלוקה אקראית של חולים עם מחלה מורכבת לניתוח מעקפים או PCI עם תומכן מצופה Taxus. מהתוצאות לאחר שנה אחת עלה כי PCI לא ענה על השולים שהוגדרו מראש להגדרת העדר-נחיתות, אם כי תוצא הבטיחות המורכב של תמותה/אירועים צרברווסקולאריים/אוטם לבבי היו כמעט זהים בשתי הקבוצות. שיעור האירועים המוחיים, מנגד, היה גבוה יותר בחולים לאחר ניתוח מעקפים. לאחר שנתיים, שיעור האירועים המשיך להתפצל, כאשר ניתוח מעקפים זוהה כגישה המועדפת, וכן זוהו סימנים חדשים לעליה בשיעור האוטמים הלבביים בחולים לאחר PCI.

הנתונים לאחר שלוש שנים אישרו כי בחולים בסיכון בינוני עם מחלה כלילית מורכבת לפי מדד SYNTAX התוצאות SYNTAX התוצאות טובות יותר עם ניתוח לב-פתוח, בהשוואה ל-PCI, ולאחר ארבע שנים, הנתונים הוכיחו לראשונה, כי יש הבדלים בשיעורי התמותה: שיעורי תמותה מכל-סיבה ותמותה לבבית היו גבוהים יותר משמעותית עם PCI, בהשוואה להתערבות ניתוחית. בנקודה זו, העלייה בשיעור האירועים המוחיים שזוהתה תחילה עם ניתוחים התייצבה גם כן.

כאשר החוקרים בחנו את הנתונים לאחר חמש שנים בחולים עם מחלה תלת-כלית בלבד, הם זיהו דפוס דומה: שיעור גבוה יותר משמעותית של רה-וסקולריזציה ושיעור גבוה יותר של סיבוכים לבביים וצרברווסוקולאריים עם PCI, עם תוצאות בטיחות טובות יותר עם ניתוח. עם זאת, התוצאות הושפעו ממורכבות הנגעים.

ממצאי המחקר מספקים מסר ברור לפיו ב-80% מהחולים עם מחלה תלת-כלית יש יתרון הישרדותי לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים לאחר חמש שנים.

רק בחולים בסיכון נמוך (מד SYNTAX נמוך מ-22) התוצאות היו דומות עם PCI, אם כי עם שיעור גבוה יותר של רה-וסקולריזציה.

החוקרים מוסיפים כי הנתונים לאחר חמש שנים מהווים תת-הערכה של התועלת האמיתית של ניתוח, מאחר וכאשר בוחנים את עקומות ההישרדות, בעיקר עם מחלה תלת-כלית, הן נפרדות בצורה חדה לאחר חמש שנים, רמז לכך שעם מעקב נוסף, התועלת הצפויה תהיה אף גדולה יותר.

התוצאות לאחר חמש שנים עשויות להיות מעט שונות בחולים עם מחלה של העורק השמאלי הראשי. לרה-וסקולריזציה עם PCI פרופיל בטיחות ויעילות דומה לניתוח מעקפים ולכן מדובר בחלופה אפשרית לטיפול באוכלוסיית חולים זו, בפרט כאשר מדד SYNTAX נמוך או בינוני.

תוצאות PCI היו מצוינות בהשוואה לניתוח מעקפים באלו עם מחלה מבודדת של העורק השמאלי הראשי ואלו עם מחלה של העורק השמאלי הראשי ומחלת כלי דם נוסף, ללא הבדלים משמעותיים בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים בין אלו שעברו ניתוח מעקפים ואלו לאחר PCI. הדבר היה נכון גם באלו עם מחלה של העורק השמאלי הראשי עם שני כלי דם נוספים.

אך באלו עם מחלה של העורק השמאלי הראשי ומחלה תלת-כלית, המטוטלת שוב נטתה לטובת ניתוח, כאשר שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים עמד על 29.9% מהחולים שעברו ניתוח מעקפים, לעומת 44% מהחולים שעברו PCI (p=0.04).

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for Cardio-Thoracic Surgery

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שונות רבה יותר בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לתסחיף סיסטמי/אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות בריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לסיבוכים […]

  • תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת RMD Open עולה קשר בין מדדי דלקת ופעילות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים שאינם תחת טיפול ביולוגי, אך בקרב אלו תחת טיפול ב-Biologic DMARDS, רמז להשפעה מגנה אפשרית של טיפול ביולוגי מפני מחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, גם במקרים בהם […]

  • ריאיון עם ד

    ריאיון עם ד"ר אביטל פורטר ופרופ' אלון אייזן לקראת כנס לב האישה הקרוב

    לפניכם ראיון קצר בהשתתפות ד”ר אביטל פורטר, מנהלת מרפאת לב האישה במרכז הרפואי ע”ש רבין ומייסדת כנס לב האישה ופרופ’ אלון אייזן, מזכיר האיגוד הקרדיולוגי בישראל, לציון עשור לכנס לב האישה. הכנס יתקיים בין התאריכים 12 עד 14 בספטמבר 24 במלון נבל דוד, כפר נחום. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה