סטודנטים

הערכת הסיכון להישנות לאחר הפסקת Risperidone לטיפול במחלת אלצהיימר (N Engl J Med)

בכתב העת New England Journal of Medicine פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מחלת אלצהיימר עם תסמיני פסיכוזה ואי-שקט שהגיבו לטיפול ב- Risperidone למשך 4-8 חודשים, הפסקת הטיפול ב- Risperidone לוותה בסיכון מוגבר להישנות התסמינים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון להישנות תסמינים לאחר הפסקת טיפול אנטי-פסיכוטי בחולים עם מחלת אלצהיימר עם תגובה ראשונית לטיפול, לא נבחן היטב.  במחקר ADAD (Antipsychotic Discontinuation in Alzheimer’s Disease) ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון הנ”ל. המחקר כלל חולים עם מחלת אלצהיימר ופסיכוזה או אי-שקט/התנהגות אגרסיבית , שקיבלו טיפול בתווית-פתוחה ב- Risperidoneלמשך 16 שבועות.

חולים שהגיבו לטיפול ב- Risperidone חולקו לאחר מכן לטיפול כפל-סמיות לאחד משלושה משטרי טיפול:

·         המשך טיפול ב- Risperidone למשך 32 שבועות (קבוצה 1).

·         טיפול ב- Risperidone למשך 16 שבועות נוספים ולאחר מכן פלסבו למשך 16 שבועות (קבוצה 2).

·         פלסבו למשך 32 שבועות (קבוצה 3).

בסה”כ, 180 חולים קיבלו טיפול ב- Risperidone בתווית-פתוחה (מינון ממוצע של 0.97 מ”ג ליום), חלה ירידה בחומרת הפסיכוזה ואי השקט, אם כי נרשמה עליה קלה בסימנים אקסטרה-פירמידאליים; 112 חולים ענו על הקריטריונים להגדרת תגובה לטיפול, מהם 110 עברו הקצאה אקראית נוספת. התוצא העיקרי היה הזמן עד להישנות פסיכוזה או אי-שקט.

במהלך 16 השבועות הראשונים לאחר ההקצאה האקראית, שיעור ההישנויות היה גבוה יותר בקבוצת הפלסבו, בהשוואה לקבוצות המטופלים ב- Risperidone (60% בקבוצה 3 לעומת 33% בקבוצה הראשונה והשנייה). במהלך 16 השבועות הבאים, שיעור ההישנויות היה גבוה יותר בקבוצת החולים שהחליפו מטיפול ב- Risperidone לפלסבו, בהשוואה לקבוצה שהמשיכה בטיפול הפעיל (48% מהחולים בקבוצה השנייה לעומת 15% מהחולים בקבוצה הראשונה).

שיעור תופעות הלוואי ושיעורי התמותה לאחר ההקצאה האקראית לא היו שונים משמעותית בין שלוש הקבוצות, אם כי ההשוואות התבססו על מספר חולים קטן, בעיקר במהלך 16 השבועות האחרונים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפסקת טיפול ב- Risperidoneבחולי אלצהיימר בהם חלה הקלה בתסמיני פסיכוזה או אי-שקט, לוותה בסיכון מוגבר להישנות. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הסיכון לתופעות לוואי עם המשך טיפול אנטי-פסיכוטי, וכן כי למרות שהפסקת הטיפול הביאה לסיכון מוגבר להישנות התסמינים, Risperidone לא היה יעיל מאוד בהקלה ממושכת על תסמיני פסיכוזה ואי-שקט בחולים אלו. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

N Engl J Med 2012; 367:1497-1507

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה