תוצאות מחקר GuidAge מצטרפות לעדויות המצטברות לפיהם לג’ינקו בילובה אין השפעה מגנה מפני התקדמות למחלת אלצהיימר במהלך חמש שנים בקשישים עם תלונות סובייקטיביות על הפרעות זיכרון.

התוצאות של המחקר הנוכחי דומות לתוצאות מחקר GEM (Ginko Evaluation of Memory), מהן עלה כי ג’ינקו בילובה אינו מונע דמנציה בקשישים, עם או בלי תלונות על הפרעות זיכרון.

מומחים מטעם ה-NIH (National Institute of Health) מסבירים כי מדובר בשני מחקרים, שכל אחד מהם כלל קרוב ל-3,000 משתתפים, שלא הדגימו כל השפעה לתוסף. מדובר בתוסף תזונה שמסיבה לא-ברורה זכה לפופולאריות גבוהה, אך אין עדויות התומכות בכך שמונע התפתחות דמנציה.

תוצאות מחקר GuidAGE פורסמו בכתב העת Lancet Neurology. במאמר נפרד שפורסם ב-Neurology, החוקרים דיווחו על תוצאות דומות, כאשר לג’ינקו בילובה לא הייתה השפעה על התפקוד הקוגניטיבית של חולים עם טרשת נפוצה.

מחקר GuidAge כלל למעלה מ-2,820 משתתפים מרחבי צרפת, בגילאי 70 ומעלה, ללא אבחנה של דמנציה, שהתלוננו על הפרעות זיכרון בפני הרופא המטפל. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת תמצית סטנדרטית של ג’ינקו בילובה במינון של 120 מ”ג, פעמיים ביום, או לפלסבו בעל מראה וטעם דומים.

מומחים העריכו את התפקוד הקוגניטיבי, מצב דמנציה ותסמיני דיכאון כל שנה, באמצעות מספר מבחנים, כולל מבחן מיני-מנטל, CDR (Clinical Dementia Rating), מבחנים להערכת שטף דיבור, מדדי VAS (Visual Analog Scale)  ו-Geriatric Depression Scale. המשתתפים השלימו גם שאלונים להערכת קשיים קוגניטיביים בביצוע פעילויות יומיומיות.

התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות אחנה סבירה של מחלת אלצהיימר. התוצא המשני היה תוצא משולב של מחלת אלצהיימר או דמנציה מעורבת (דוגמת מחלת אלצהיימר עם מרכיב וסקולארי).

לאחר חציון מעקב של 5 שנים, 61 מבין 1406 המשתתפים שנטלו תמצית ג’ינקו בילובה אובחנה עם מחלת אלצהיימר, זאת בהשוואה ל-73 מבין המטופלים בקבוצת הפלסבו (HR = 0.84, p=0.306). ההיארעות של המחלה עמדה על 1.2 מקרים ל-100 שנות-אדם בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-1.4 ל-100 שנות אדם בקבוצת הפלסבו.

החוקרים זיהו אינטראקציה משמעותית לטיפול-לפי-זמן להיארעות מחלת אלצהיימר. הערכת עקומות ההישרדות הציעה כי ההבדלים בסיכון למחלת אלצהיימר בקבוצת ג’ינקו בילובה, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, עלו בעיקר בהערכה לאחר חמש שנים.

ההבדל בין הקבוצות בין אלו שאובחנו עם מחלת אלצהיימר בלבד או דמנציה מעורבת לא היה משמעותי. לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במספר המשתתפים שהלכו לעולמם או פיתחו אירוע מוחי, או בשיעורי ההיארעות של תופעות לוואי.

החוקרים ערכו 13 ניתוחים לפי תתי-קבוצות, שרובם התבסס על גורמי סיכון אפשריים למחלת אלצהיימר. לדוגמא, גנוטיפ APOE4 ותפקוד קוגניטיבי ירוד (מיני מנטל של 27 נקודות ומטה, או CDR של 0.5). תתי-קבוצות אחרות הוגדרו לפי המצב הגופני, גיל מתקדם, מין זכר, צריכת אלכוהול וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, סוכרת והיפרכולסטרולומיה.

החוקרים העריכו את התועלת של ההתערבות באלו עם תפקוד קוגניטיבי תקין בתחילת המחקר (CDR = 0), ובאלו עם הפרעה קוגניטיבית (CDR = 0.5), כמו גם באלו שנטלו ג’ינקו בילובה או פלסבו למשך לפחות ארבע שנים, בהשוואה לטיפול קצר יותר.

באופן בלתי-צפוי, מניתוחים אלו עלה הבדל משמעותי במחלת אלצהיימר בגברים ובאלו שצרכו אלכוהול בתחילת המחקר, והבדלים באלו שטופלו בתמצית ג’ינקו בילובה למשך לפחות ארבע שנים. עם זאת, יש להתייחס לתוצאות אלו במשנה זהירות, בשל מספר הניתוחים לפי תתי-קבוצות, העדר תקנון לבדיקות שונות והעדר הבדל מובהק בניתוח העיקרי.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים , עם חשיפה ממושכת יותר לג’ינקו בילובה.

Lancet Neurol. Published online September 6, 2012

לידיעה במדסקייפ