איגוד ה-Endocrine Society עדכן את הנחיותיו לטיפול במחלות בלוטת התריס במהלך ההיריון ולאחר הלידה משנת 2007. ההנחיות הקליניות פורסמו במהדורת אוגוסט של כתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, וממליצות על גישות לאבחנה וטיפול בחולים עם סוגיות רפואיות הנוגעות לבלוטת התריס לפני, במהלך ומיד לאחר ההיריון.

הצוות כלל 13 מומחים שהשלימו את ההנחיות הקליניות. מעבר להמלצות מטעם ה-Endocrine Society בארצות הברית, גם איגודי Asia and Oceania Thyroid Association, European Thyroid Association ו-Latin American Thyroid Society לקחו חלק בפיתוח ההנחיות החדשות.

להלן העדכונים והתוספות לקווים המנחים:

·         יש לבסס את ערכי הייחוס הספציפיים לכל טרימסטר בנשים הרות, על-פי בדיקות Free T4. הטווח הכולל של ערכי T4 בנשים לא-הרות (5-12 מיקרוגרם לד”ל או 50-150 ננומול לליטר) עשוי לשמש בטרימסטר השני והשלישי ע”י הכפלת ערכים אלו באחד וחצי. לחילופין, מדד Free T4 Index הינו כלי מהימן במהלך ההיריון.

·         PTU (Propylthiouracil) הינה התרופה קו-ראשון לטיפול בנשים עם היפרתירואידיזם במהלך הטרימסטר הראשון להיריון. MMI (Methimazole) עשויה לשמש גם כן במידה ו-PTU אינה זמינה או אינה נסבלת. על הרופאים לשנות את הטיפול בנשים מ-PTU ל-MMI לאחר השלמת הטרימסטר הראשון בשל סכנה לרעילות כבדית.

·         בנשים מניקות יש להקפיד על צריכה יומית של 250 מיקרוגרם של יוד, במטרה להבטיח כי חלב השד יספק 199 מיקרוגרם יוד ביום ליילוד.

·         טיפול בויטמינים לפני הלידה יכלול 150-200 מיקרוגרם של יוד בצורת Potassium Iodide או Iodate, שתכולתו אושרה כמבטיחה כי כל הנשים ההרות יזכו להגנה מפני חסר יוד.

·         יש למדוד את רמות הנוגדנים לקולטנים לבלוטת התריס לפני שבוע 22 להיריון בנשים עם מחלת גרייבס בהווה או היסטוריה של מחלת גרייבס וטיפול ב-131I או  ניתוח לכריתת בלוטת התריס לפני ההיריון; או במקרים של יילוד קודם עם מחלת גרייבס או עליה קודמות ברמות נוגדנים כנגד קולטנים ל-TSH (Thyroid Stimulating Hormone).

·         בנשים עם נוגדנים כנגד קולטנים ל-TSH ברמות גבוהות לפחות פי 2-3 מהרמות התקינות, ובנשים המטופלות בתרופות נגד בלוטת התריס, יש לערוך בדיקות סקירה להפרעות בתפקוד בלוטת התריס בעובר במהלך בדיקת סקירת מערכות בשבועות 18-22 ולחזור על הבדיקה כל 4-6 שבועות, או בהתאם להתוויה הקלינית. עדות להפרעה בבלוטת התריס ביילוד כוללת הגדלה של בלוטת התריס, הפרעה בגדילה, הידרופס, נוכחות גוייטר, גיל עצמות מתקדם, טכיקרדיה או אי-ספיקת לב.

·         בנשים עם קשריות בגודל 5-10 מ”מ יש לשקול אפשרות של FNA (Fine-Needle Aspiration) במקרים בהם ישנה היסטוריה של סיכון גבוה או ממצאים חשודים בבדיקת אולטרה-סאונד, ובנשים עם קשריות מורכבות בגודל 1.5-2 ס”מ יש להשלים גם בדיקת FNA. במהלך השבועות האחרונים להיריון, סביר לדחות את בדיקת ה-FNA עד לאחר הלידה. לבדיקת FNA בהנחיית אולטרה-סאונד צפויה עדיפות בהשגת הדגימה הטובה ביותר.

צוות המומחים לא הגיע להסכמה בנוגע להמלצות לבדיקות סקירה של כל הנשים ההרות. חלק מחברי הצוות המליצו על בדיקות סקירה של כל הנשים ההרות להערכת הפרעות ברמות TSH בדם עד השבוע התשיעי או במהלך הביקור הראשון. חברים אחרים לא הביעו עמדה בעד או נגד המלצות אוניברסאליות של נשים הרות בעת הביקורת הראשון ותמכו בחיפוש מקרים אגרסיבי לזיהוי ובדיקת נשים בסיכון גבוה. בחלק מהמצבים, הערכת רמת הסיכון הפרטני אינה אפשרית ובמקרים אלו, סביר לערוך בדיקות סקירה של כל הנשים עד לשבוע 9 להיריון לפי המסמך שפורסם מטעם ה-Endocrine Society.

J Clin Endocrinol Metabol. 2012;97:2543-2565

לידיעה במדסקייפ