במאמר חדש שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים כי עם טיפול במשאפי סטרואידים בחולים עם אסתמה עיקשת, יש לנטר את רמות וויטמין D ולתת תוספי וויטמין D, במידת הצורך. מהנתונים עולה כי בילדים עם אסתמה המטופלים במשאפי סטרואידים, חסר וויטמין D מלווה בתפקוד ריאתי פחות טוב, בהשוואה לילדים עם רמות לא-מספקות או מספקות של הוויטמין.
מדגם המחקר כלל 1041 ילדים עם אסתמה עיקשת בדרגה קלה-עד-בינונית והחוקרים מצאו כי בילדים עם אסתמה וחסר וויטמין D הודגם שיפור קטן יותר במהלך טיפול בן שנה בסטרואידים, בהשוואה לילדים עם רמות תקינות של הוויטמין.
החוקרים מציינים כי בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחות אסתמה וחסר וויטמין D, עדות לקשר סיבתי בין השתיים. מחקרים רבים תומכים בהשערה לפיה קיים קשר בין אסתמה וחסר וויטמין D, אך מעטים בחנו את ההשפעות הישירות של רמות וויטמין D וטיפול בסטרואידים על התפקוד הריאתי בילדים עם אסתמה.
במטרה לבחון לעומק יותר את הקשר האפשרי, החוקרים בחנו את הנתונים מתכנית Childhood Asthma Management Program, מחקר רב-מרכזי שכלל 1041 ילדים שאובחנו עם אסתמה עיקשת בדרגה קלה-עד-בינונית. כל הילדים היו בגילאי 5-12 שנים.
בתחילת המחקר, החוקרים מדדו את רמות 25-Hydroxyvitamin D בדם ולאחר מכן חילקו את הילדים באקראי לאחד משלושה טיפולים: טיפול ב-Budesonide (משאף סטרואידים), Nedocromil (נוגד-דלקת שאינו סטרואידלי), או פלסבו. החוקרים אספו נתונים זמינים אודות 1024 ילדים בתחילת המחקר.
בדיקות ספירומטריה נערכו לפני ולאחר טיפול במשאפים. בדיקות אלו נערכו בתחילת המחקר ושוב לאחר שנה של טיפול.
החוקרים גם סיווגו את הילדים לשלוש קבוצות בהתאם לרמות וויטמין D בדם: אלו עם רמות מספקות (מעל 30 ננוגרם למ”ל), אלו עם רמות לא-מספקות (20-30 ננוגרם למ”ל) ואלו עם חסר וויטמין D (פחות מ-20 ננוגרם למ”ל).
התוצאים העיקריים היו שינוי במדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) לפני מתן משאפים, התגובה למרחיבי סמפונות וריכוז מתכולין שהביא לירידה של 20% במדדי FEV1.
החוקרים מדווחים כי מבין 1024 הילדים, ב-663 (קרוב ל-65%) רמות הוויטמין היו בטווח התקין, ב-260 (מעט יותר מ-25%) הרמות היו לא-מספקות ו-101 ילדים (כ-10%) סבלו מחסר וויטמין D.
בהשוואה לילדים עם רמות מספקות או לא-מספקות של וויטמין D, בקבוצת הילדים עם חסר וויטמין D תועדה שכיחות גבוהה יותר של שחורים וילדים גדולים יותר ולמדדי מסת גוף גבוהים יותר.
בקרב ילדים שטופלו בסטרואידים, באלו עם חסר וויטמין D נרשם סיכוי קטן יותר לשיפור ניכר במדדי FEV1 לפני מתן מרחיבי סמפונות לאחר 12 חודשי טיפול, בהשוואה לילדים אחרים שנטלו אותו טיפול תרופתי.
באופן ספציפי יותר, בילדים עם רמות לא-מספקות של הוויטמין תועדה עליה של 330 מ”ל, באלו עם רמות מספקות נרשמה עליה של 290 מ”ל, ובילדים עם חסר וויטמין D נרשמה עליה של 140 מ”ל בלבד במדדי FEV1 לפני מתן מרחיבי סמפונות. ההבדל היה מובהק סטטיסטית גם לאחר תקנון לגורמים שונים, כולל גיל, מין, גזע, מדד מסת גוף, מספר פניות לחדר מיון ועונת השנה בה נמדדו רמות וויטמין D.
Am J Respir Crit Care Med. Published online July 13, 2012
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!