מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Psychiatry עולה כי כושר גופני טוב בגיל 18 שנים מלווה בסיכון מופחת לדיכאון חמור בגיל מבוגר יותר.
לדברי החוקרים, כושר קרדיווסקולארי נמוך בגיל 18, ללא תלות בכוח השרירים, לווה בסיכון מוגבר לדיכאון חמור בבגרות, גם 31-40 שנים מאוחר יותר, אם כי לא ניתן היה להדגים קשר דומה עם הפרעה דו-קוטבית.
במשך שנים רבות, החוקרים בחנו את הפלסטיות של המוח במודלים של בעלי חיים; מתוצאות מחקרים אלו ואחרים עולה כי פעילות גופנית עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח בחולים שכבר סובלים מדיכאון.
כעת ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי של כל הגברים השבדים שנולדו בין 1950-1987, ללא היסטוריה של מחלות פסיכיאטריות, שגויסו במסגרת שירות חובה בגיל 18 שנים. בגיוס, כל 1,117,292 הגברים עברו בדיקות גופניות ופסיכולוגיות, כולל בדיקות קרדיווסקולאריות וכושר גופני.
הגברים היו במעקב בין השנים 1969-2008 והחוקרים התבססו על נתוני Swedish National Hospital Discharge Register להערכת שיעור החולים שטופלו כנגד דיכאון במסגרת אשפוז.
מהמחקר עולה כי בקרב גברים עם כושר קרדיווסקולארי ירוד לפי בדיקות בגיל 18 שנים נרשם סיכון מוגבר לאשפוז בשל דיכאון בשלב מאוחר יותר.
לאחר תקנון לגורמים שונים, כולל מדד מסת גוף וגורמים משפחתיים, יחס הסיכון להופעת דיכאון חמור בבגרות בנוכחות כושר קרדיווסקולארי ירוד בגיל 18 שנים עמד על 1.96. לא זוהה קשר דומה עם הפרעה דו-קוטבית (יחס סיכון של 1.11).
החוקרים קובעים כי רופאים יכולים להסביר לבני נוער ולהוריהם כי המוח זקוק לשני סוגי אימונים, הן אתגרים קוגניטיביים והן פעילות גופנית. הם מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מחזקים את ההשערה לפיה ישנה תרומה קרדיווסקולארית לאתיולוגיה של דיכאון.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!