במהלך הרצאה מצולמת ברשת מטעם ה-American Heart Association  דיווחו חוקרים על תוצאות מחקרי מעבדה מתקדמים שהתבססו על דם הומאני ושהוכיחו כי תתכן נסיגה בפעילות של אחד מנוגדי הקרישה החדשים, Apixaban, באמצעות מתן פקטורי קרישה, אם כי דרושים מחקרים נוספים במטרה להבין את המינונים המתאימים.

לדברי החוקרים, למרות שכבר החלו מחקרים בתחום במטרה לפתח נוגדנים לתרופות החדשות הללו, ייתכן כי יידרשו עוד שנים בטרם אלו יהיו זמינים בשוק. בשלב זה, דרוש פרוטוקול לטיפול במידת הצורך, למשל, כאשר נדרשת התערבות ניתוחית או בחולה שהיה מעורב בתאונה.

המומחים מסבירים כי הם מטפלים בכל שבוע בשניים או שלושה חולים הנדרשים לנסיגה של הפעילות נוגדת הקרישה תחת טיפול בתכשירים החדשים. לרוב, החולים קיבלו את הטיפולים הללו מהקרדיולוגים או הנוירולוגים, ולעיתים החולים ואף הרופאים אינם יודעים מהו התכשיר שניתן להם.

החוקרים פירטו את הנוהל המקובל בבית החולים שלהם, שהתפתח בעקבות הפרוטוקול לטיפול בחולים הנוטלים קומדין. כאשר פונה לבית החולים חולה המטופלים באחד מנוגדי הקרישה החדשים, והוא מצוי בסיכון לדימום, נהוג לערוך מספר בדיקות, כולל PTT ו-aPTT, הזמינים כל יום וכל היום ולאחר מכן ניתנה מנה סטנדרטית של PCC. נהוג לתת 50 יחידות לק”ג, ולמעשה הפרוטוקול כולל לרוב מתן מנה סטנדרטית של 4000 יחידות, במטרה להקל על הרופאים או המנתחים.

פרוטוקול זה היה בשימוש במשך מספר חודשים ולא תוארו סיבוכים עקב מתן PCC. חלק גדול מהרופאים עדיין מנסים להביא לנסיגת ההשפעה נוגדת הקרישה עם פלזמה בחולים אלו, שאינם מתמודדים היטב עם עודף נפח. החוקרים גם מאמינים כי גישת מתן PCC תהיה טובה יותר בחולים המטופלים במעכבי פקטור Xa, בהשוואה למטופלים ה-Dabigatran. לדבריהם, הם מודדים את זמן התרומבין, ובמידה ותקין, אזי החולה ככל הנראה פינה את התרופה. עם זאת, בהעדר גישה אחרת, הם בוחרים ב-PCC גם כטיפול להסגת ההשפעה של Dabigatran, אך אינם יודעים אם יעיל.

מומחים מציינים כי השימוש ב-PCC בארצות הברית פחות מקובל בהשוואה לאזורים אחרים. תכשירי PCC הזמינים בקנדה ובאירופה כוללים את כל ארבעת הפקטורים התלויים בוויטמין K (II, VII, IXו-X), בעוד שאלו הזמינים בארצות הברית כוללים רמות נמוכות של פקטור VII, ולכן מדובר בתרכיז של שלושה פקטורים בלבד.

החוקרים הסבירו כי במסגרת המחקר הם נטלו דגימות דם ממתנדבים בריאים, להם הוסיפו Apixaban, בתנאי מעבדה, במינון של 200 ננוגרם למ”ל, שהוא כפול מהריכוז של התרופה הצפוי לאחר טיפול סטנדרטי. פקטורי קרישה שונים Recombinant Factor VII (נובוסבן) במינון 270 מיקרוגרם לקילוגרם; Activated PCC במינון 75 יחידות לק”ג; ו-PCC Beriplex במינון 50 IU/kg נבדקו במגוון מבחנים: תפקוד טסיות בשיעורי גזירה גבוהים, ייצור תרומבין, מדדי ויסקואלסטיים ובדיקות דם דרך כלי דם פגועים.

תרכיזי הפקטורים השונים פיצו באופן שונה על השינויים בקרישה, אם כי התגובה לפקטורים אלו לא הייתה הומוגנית בכל הבדיקות. החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את המינונים הנכונים של פקטורי קרישה אלו, הנדרשים בכדי להביא לנסיגה בפעילות נוגדת הקרישה.

American Heart Association Emerging Science Series Report

לידיעה במדסקייפ