ממחקר חדש שפורסם במהדורת אוגוסט של כתב העת Addictive Behaviors עולה כי סטודנטים במכללה עלולים להשתמש באופן עצמי ומופרז במשככי כאבים, תרופות סדטיביות ותרופות אחרות במרשם רופא, להקלה על מצוקה פסיכולוגית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משנות התשעים המוקדמות של המאה הקודמת נרשמה עליה בשכיחות שימוש לא-רפואי בתרופות מרשם בקרב סטודנטים במכללות וכעת מדובר כמעט במגיפה. להערכת הנושא, החוקרים בחנו את הנתונים מסקר ACHA-NCHA (American College Health Association National College Health Assessment), סקר ארצי שכלל שבעה תחומי בריאות והתנהגות בסטודנטים במכללות. אחד הנושאים נוגע לאלכוהול, עישון ושימוש בתרופות אחרות.
המדגם כלל 22,783 סטודנטים שנבחרו באקראי מ-40 קמפוסים ברחבי ארצות הברית. המשתתפים נשאלו אודות שימוש במשככי כאבים, מעוררים, תרופות סדטיביות ונוגדי-דיכאון, וכן אודות תסמינים נפשיים במהלך השנה האחרונה.
כ-13% מהמשתתפים דיווחו על שימוש לא-רפואי בתרופות מרשם. לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים והתנהגותיים עיקריים, אלו שדיווחו על תחושת חוסר-תקווה, עצבות או דיכאון, או אלו שדיווחו כי שקלו מעשה אובדני, דיווחו בשכיחות גבוהה פי 1.22-1.31 לדווח על שימוש לא-רפואי בתרופות מרשם.
בין הממצאים העיקריים:
– בקרב סטודנטים שדיווחו כי חשו חוסר-תקווה, עצבות או דיכאון, נרשמה עליה של פי 1.18-1.43 בשכיחות דיווחים אודות שימוש במשככי כאבים אופיואידים.
– בקרב סטודנטים שדיווחו על תחושת עבות או דיכאון או אלו ששקלו מעשה אובדני נרשמה עליה של פי 1.22-1.38 בשכיחות דיווחים אודות שימוש במעוררים.
– באלו שדיווחו על תחושת דיכאון נרשמה עליה של פי 1.36 בשכיחות השימוש בתרופות סדטיביות.
– בקרב סטודנטים שדיווחו על תחושת חוסר-תקווה או עצבות נרשמה עליה של פי 1.44 ופי 1.91, בהתאמה, בשכיחות הדיווחים אודות שימוש בנוגדי-דיכאון.
כאשר החוקרים בחנו את הממצאים תוך הבחנה בין המינים, הממצאים היו בולטים יותר בנשים, בעיקר בנשים שדיווחו על שימוש במשככי כאבים. החוקרים הופתעו מעוצמת הקשר עם אופיואידים, בפרט בנשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי שימוש בתרופות מרשם, בפרט משככי כאבים דוגמת ויקודין (אצטאמיונפן והידרוקודון) ואוקסיקונטין, קשור בתסמיני דיכאון ומחשבות והתנהגויות אובדניות בסטודנטים במכללות.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר אם השימוש בתרופות אלו מוביל למצוקה פסיכולוגית, אם מצוקה פסיכולוגית מובילה לשימוש בתרופות, או אם השניים נובעים מגורמי סיכון משותפים. עם זאת, הממצאים מדגישים את חשיבות הערכת שימוש לא-רפואי בתרופות מרשם ואת התרופות בשימוש בעת הערכת תסמיני דיכאון ואובדנות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!