סטודנטים

בסוכרתיים, שימוש באספירין אינו קשור לסיכון מוגבר לדימומים (JAMA)

מחקר מבוסס אוכלוסיה מאיטליה מדווח כי שימוש באספירין קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לדימומים מג’וריים גסטרואינטנסיאלים או מוחיים. עם זאת, קשר זה לא נמצא בקרב חולים סוכרתיים המוגדרים כתת קבוצה בסיכון גבוה.

החוקרים עשו שימוש במאגר מידע אדמיניסטרטיבי שכלל 4.1 מיליון תושבים ב-12 מחוזות בריאות שונים בפוגליה, איטליה, בכדי לזהות מטופלים ספציפיים עם מרשמים חדשים לאספירין במינון נמוך (מתחת ל-300 מ”ג ליום). המעקב נעשה מינואר 2003 ועד דצמבר 2008 . קבוצה זו הושוותה לקבוצת ביקורת באותו היקף של אנשים אשר לא השתמשו באספירין באותה תקופה. היעד המרכזי של המחקר היה אישפוזים בשל דימומים גסטרואינטנסיאלים מג’וריים או דימומים מוחיים בעקבות התחלת טיפול באספירין.

להלן המימצאים המרכזיים:


  • בסה”כ זוהו  186,245 אנשים שהחלו טיפול באספירין במינון נמוך אליהם הושוו אותו מס’ של מטופלים שלא נטלו אספירין

  • במהלך תקופה חציונית של 5.7 שנים היו 4,487 אפיזודות של דימומים במערכת העיכול ו-2464 אפיזודות של דימום תוך מוחי. שיעור האירועים במשתמשי האספירין היה 5.58 (ובטווח בר סמך של בין 5.39 ל-5.77 ) לכל 1000 שנות מטופל לעומת 3.6 (וברווח בר סמך של 3.47-3.72) בקבוצה שלא נטלה אספירין. הסיכון היחסי לנוטלי האספירין היה של פי 1.55 (ברווח בר סמך של 1.48-1.63) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

  • השימוש באספירין היה קשור לסיכון מוגבר לדימום מג’ורי במרבת תתי הקבוצות שנבחנו, למעט הסוכרתיים שאצלם יחס הסיכון היה 1.09 אך ללא מובהקות סטטיסטית (רווח בר סמך של 0.97-1.22).

  • ללא קשר לנטילת האספירין, קבוצת הסוכרתיים הייתה בסיכון מוגבר לדימומים של 1.36 (בטווח של 1.28-1.44) .

המחברים מסכמים שבהתבסס על המימצאים הללו נראה שחולי הסוכרת מייצגים אוכלוסיה שונה במונחים של תועלת וסכון צפויים מטיפול נוגד טסיות.

JAMA. 2012;307(21):2286-2294

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה