סטודנטים

טיפול באספירין למניעת הישנות תרומבואמבוליזם ורידי (N Engl J Med)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מתפרסמות תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי טיפול באספירין הפחית את הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי כאשר ניתן לחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי ללא-גירוי שהפסיקו את הטיפול בנוגדי-קרישה, ללא עליה נראית בסיכון לדימומים מג’וריים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20% מהחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי ללא-גירוי צפויים להישנות בתוך שנתיים מהפסקת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים. הארכת משך הטיפול בנוגדי-קרישה מונע הישנויות אך כרוך בסיכון מוגבר לדימומים. התועלת של אספירין במניעת הישנות תרומבואמבוליזם ורידי אינה ידועה.

במסגרת המחקר הרב-מרכזי, כפל-סמיות, נכללו חולים עם אירוע ראשון בחייהם של תרומבואמבוליזם ורידי ללא גירוי, שהשלימו 6-18 חודשי טיפול בנוגדי-קרישה פומיים וחולקו באקראי לטיפול באספירין במינון 100 מ,ג ביום, או פלסבו, למשך שנתיים, עם אפשרות להארכת משך הטיפול. היעד העיקרי היה שיעור הישנויות תרומבואמבוליזם ורידי ודימומים מג’וריים הוגדרו כיעד הבטיחות העיקרי.

החוקרים מדווחים על הישנות תרומבואמבוליזם ורידי ב-28 מבין 205 חולים שטופלו באספירין ו-43 מבין 197 חולים שטופלו בפלסבו (6.6% לעומת 11.2% לשנה, יחס סיכויים של 0.58). במהלך חציון תקופת טיפול של 23.9 חודשים, 23 חולים שטופלו באספירין ו-39 מטופלי פלסבו אובחנו עם הישנות תרומבואמבוליזם ורידי (5.9% לעומת 11.0% לכל שנה, יחס סיכויים של 0.55).

חולה אחד בכל קבוצת טיפול פיתח דימום מג’ורי. תופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי אספירין הינה אפשרות טיפול טובה בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי ללא-גירוי למניעת הישנות תרומבואמבוליזם ורידי לאחר הפסקת טיפול בנוגדי-קרישה.

N Engl J Med 2012; 366:1959-1967

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה