אחד החיפושים הנפוצים ביותר ברשת האינטרנט בארצות הברית הינו אחר המונח מזותליומה, הממאירות הקטלנית הנובעת מחשיפה לאזבסט. עורכי דין רבים בארצות הברית קוראים לאנשים שנחשפו לאזבסט ליצור עימם קשר ואף משקיעים כספים רבים על-מנת לפרסם זאת.

לפני כחמישים שנים החל גל ראשון של תביעות משפטיות בעקבות מחלות הקשורות לחשיפה לאזבסט וארבעים שנים לאחר שפורסמו ההנחיות לצמצום החשיפה, הופיע גל חדש של תביעות משפטיות בנושא.

חלק ממשרדי עורכי הדין הגדולים במדינה, שחלקם מתעסק כמעט אך ורק בתביעות הנוגעות לחשיפה לאזבסט, מדווחים כי מספר התביעות המשפטיות בנושא הגיע לשיא לפני מספר שנים וירד, ובשנים הארונות החל לעלות שוב.

אין אף סוכנות מרכזית העוקבות אחר התביעות הנ”ל באופן מסודר. התגמול הממוצע במשפטים אלו עמד על 6.3 מיליון דולרים בשנת 2009, 17.6 מיליון דולרים בשנת 2010 ו-10.5 מיליון דולרים בשנת 2011 סכומים גבוהים ברבה מאלו שהיו מקובלים לפני למעלה מעשר שנים.

חלק מהרופאים וערוכי הדין מייחסים את העלייה שחלה לאחרונה בתביעות הללו להופעה לא-צפויה של נשים ובנות שנחשפו לאזבסט מאחר והגברים במשפחתן עבדו בתעשיות עם חשיפה רבה לאזבסט.

אין נתונים ברורים המעידים בבירור על עליה בשיעורי היארעות מזותליומה בנשים. היארעות המחלה נותרה פחות או יותר זהה, סביב מקרה ל-100,000 אנשים בין השנים 1980-2008, בעוד שהשיעור בנשים נותר יציב יחסית סביב 1:6 מהשכיחות בגברים.

כמעט כל הנוגעים בדבר כיום מסכימים כי מרבית התובעים כיום הם אנשים חולים. לפני כעשור, חלק גדול מהתביעות היו מצד אנשים שנחשפו ברמה מסוימת לאזבסט, אך לא היו חולים ולא הייתה כל עדות למחלה. בעקבות הגישה של בתי המשפט למקרים אלו, עורכי דין החלו להתמקד באנשים חולים וכיום מרבית התביעות נוגעות למזותליומה.

מזותליומה הינו גידול קטלני במיוחד, שמקורו ברקמות המצפות את חללי הגוף, בעיקר סביב הריאות, אך גם סביב הבטן ובאתרים אחרים.

שנים של מחקר הוכיחו כי חשיפה לאזבסט המוגדרת כחשיפה קבועה של שבועיים, לרוב לאוויר במקום העבודה, הינה גורם מרכזי למזותליומה. חשיפה גורמת גם לאזבסטוזיס, מחלה ריאתית כרונית, העשויה לקצר את תוחלת החיים.

לאחר החשיפה, לאדם סיכוי של 1:20 להתפתחות מזותליומה. החולה הממוצע הולך לעולמו בתוך שנתיים מהאבחנה ומעלה מ-90% מתים תוך חמש שנים.

הסיבה שאנשים שחשפו במהלך שנות השישים והשבעים של המאה הקודמת עדיין מאובחנים נובעת מתקופת החביון הארוכה של מזותליומה הזמן בין חשיפה ועד להופעת ביטויי המחלה הנעה סביב 30-50 שנים.

במאמר מתוארת אישה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה, שנחשפה לאזבסט במשך שנים רבות, מאחר שאביה נחשף במקום עבודתו לחומר המסוכן. בילדותה הייתה קמה כל לילה לברך את אביה שחזר מהעבודה, כאשר אבק לבן נידף ממעילו. בשנת 2005, מעט לאחר לידת בתה, היא אובחנה עם מזותליומה. היא מיד נזכרה בפרסומות שראתה בטלוויזיה של עורכי דין הקוראים לאנשים שנחשפו לאזבסט לפנות אליהם. במסגרת הטיפול במחלה היא עברה כריתה של הריאה ולאחריה נותרה חלשה ומותשת, וחסרת יכולת לטפל בביתה או להמשיך לעבוד. בית המשפט קבע כי איבדה רווחים צפויים של כ-5 מיליון דולרים אך לא קיבלה את מלוא הסכום.

החששות בנוגע לסכנות הבריאותיות של חשיפה לאזבסט הופיעו כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. התביעה המשפטית הראשונה בנושא הופיעה בבתי משפט פדראליים בארצות הברית בשנות השישים של המאה, אך השימוש באזבסט נמשך והגיע לשיא בשנת 1973.

בתוך מספר שנים, לצד הצטברות תביעות משפטיות ועדויות רפואיות שקשרו בין אזבסט ובין הופעת המחלות, פורסמו הנחיות חדשות בנוגע לניהול הבטוח של המינראלים. בעשרות השנים לאחר מכן, תביעות בנוגע לאזבסט הובילו לפשיטת רגל של חברות רבות.

לידיעה במדסקייפ