מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Human Reproduction עולה כי חשיפה תוך-רחמית למשככי כאבים קלים, בעיקר פראצטמול, כאשר מתבצעת הדיפרנציאציה של מערכת המין הזכרית במהלך ההיריון, מעלה את הסיכון לאשך טמיר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחרונה החלו להופיע דיווחים על קשר אפשרי בין שימוש במשככי כאבים קלים, הנמכרים ללא מרשם רופא, ובין הסיכון להפרעות פוריות בצאצא. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעה של חשיפה אימהית למשככי כאבים קלים במהלך ההיריון על הופעת אשך טמיר והיפוספדיאס בצאצא.
מדגם המחקר כלל 3184 נשים שלקחו חלק במחקר Generation R Study (2002-2006). אשך טמיר והיפוספדיאס זוהו במהלך בדיקות סקר שגרתיות שנערכו במרכזי בריאות הילד ע”י רופאים מיומנים. השימוש במשככי כאבים קלים נבחן בשלושה שאלונים שמולאו לפני הלידה, כך שבסופו של דבר נבחנו ארבע תקופות זמן לפני ההפריה, במהלך 14 השבועות הראשונים להיריון, במהלך 14-22 שבועות היריון ובמהלך 20-32 שבועות היריון. באמצעות ניתוחים סטטיסטיים נבחן הקשר בין חשיפה אימהית למשככי כאבים קלים ובין אשך טמיר והיפוספדיאס.
השכיחות המצטברת במהלך 30 חודשי מעקב עמדה על 2.1% עבור אשך טמיר ו-0.7% עבור היפוספדיאס. השימוש במשככי כאבים קלים במהלך המחצית השנייה להיריון (14-22 שבועות) העלתה את הסיכון לאשך טמיר מולד (יחס סיכויים מתוקן של 2.12), בעיקר בשל השימוש באצטאמינופן (יחס סיכויים מתוקן של 1.89). בקרב אימהות לבנים עם אשך טמיר, 33.8% דיווחו על נטילת משככי כאבים קלים במהלך ההיריון, זאת בהשוואה ל-31.8% מהאימהות לבנים עם היפוספדיאס ו-29.9% מהאימהות לבנים בריאים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון לאשך טמיר גבוה יותר עם חשיפה תוך-רחמית למשככי כאבים קלים, בעיקר פראצטמול, במהלך התפתחות מערכת המין הזכרית בהיריון.
Human Reproduction. 2012;27(4):1191-1201
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!