הוספת אינסולין למשטר הטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2 אינה מביאה לעליה משמעותית בשיעורי ההיארעות של אירועים וסקולאריים, כך עולה ממחקר חדש שכלל כ-15,000 משתתפים. החוקרים מדווחים כי כל הבדל הקיים באירועים וסקולאריים בין שתי הקבוצות נובע ככל הנראה מההבדלים בין חולים המקבלים טיפול באינסולין לאחר טיפול ב-1-2 תרופות פומיות ובין חולים המקבלים טיפול נוסף בתרופה פומית להורדת רמות הסוכר בדם.
לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון מסוגו שערך השוואה בין שיעורי התחלואה הקרדיווסקולארית לאחר הגברת הטיפול כנגד סוכרת מסוג 2.
החוקרים עקבו אחר החולים במשך תקופה ממוצעת של 3.5 שנים. הם ערכו ניתוח ITT (Intent-To-Treat) וכללו את כל התוצאים לאחר הגברת הטיפול.
למרות שלא זוהו מקרים רבים בהם הותחל טיפול באינסולין לאחר טיפול בתרופה פומית אחת, טיפול באינסולין ניתן לעיתים קרובות יותר כחלופה להוספת תרופה פומית נוספת לטיפול פומי כפול או משולש. החוקרים ניתחו את התוצאות אודות קרוב ל-15,000 חולים בהם הוגבר הטיפול מתרופה פומית אחת (ב-9% מהמקרים הוסף טיפול באינסולין), ב-7,231 ניתן טיפול באינסולין לחולים שטופלו בשתי תרופות פומיות (ב-41% מהמקרים הוסף טיפול באינסולין) וב-978 חולים הטיפול באינסולין הוסף לטיפול פומי בשלוש תרופות (ב-90% מהמקרים הוסף טיפול באינסולין).
החוקרים בחנו את שיעורי התמותה מכל-סיבה כמדד המעיד על תמותה קרדיווסקולארית, במטרה להימנע מרשומות לא-מלאות או לא-מדויקות של הגורמים לתמותה. הם חישבו את יחס הסיכון הלא-מתוקן לסיבוכים מיקרווסקולאריים ומצאו כי עמד על 0.53 (עם טיפול בסיסי בתרופה פומית אחת), 0.85 (עם טיפול בסיסי בשתי תרופות פומיות) ו-1.07 (עם טיפול בסיסי בשלוש תרופות פומיות). לאחר תקנון לפי גיל, מין, משך סוכרת, שנת הגברת משטר הטיפול, מדד מסת גוף, רמות HbA1c בתחילת המחקר וטיפול פומי, לא תואר הבדל בסיכון למחלה מיקרווסקולארית.
החוקרים מדווחים כי למרות הירידה הממוצעת בערכי HbA1c לאורך 14 החודשים לאחר הגברת הטיפול בכל קבוצות הטיפול, הערך הממוצע של HbA1c לא ירד מעולם מתחת ליעד המטרה של 7.5% באף אחת מהקבוצות בכל שלב.
החוקרים לא העריכו את שכיחות אירועי היפוגליקמיה מאחר שאלו אינם מדווחים באופן מהימן לרופא המטפל, ולכן אין נתונים מלאים בנושא.
בכל הקבוצות נרשמה עליה ממוצעת במשקל הגוף עם התאמת הטיפול. החוקרים מציינים כי חלה עליה גדולה יותר משמעותית במשקל הגוף עם התחלת טיפול באינסולין מטיפול בסיסי בתרופה פומית אחת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולי סוכרת המטופלים בשתיים או שלוש תרופות פומיות, הוספת טיפול באינסולין, במקום מתן תרופה פומית נוספת להורדת רמות הסוכר בדם, לא הביאה לעליה משמעותית בהיארעות אירועים וסקולאריים.
Pharmacoepidemiol Drug Saf. Published online January 23, 2012
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!