מתוצאות מחקר חדש עולה כי חסימה פרוקסימאלית באמצעות בלון מספקת הגנה גדולה יותר משמעותית מפני תסחיפים במהלך הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה לטיפול בהיצרות של העורק הפנימי, בהשוואה להגנה באמצעות התקן פילטר. התקני חסימה פרוקסימאלית באמצעות בלון אינם חוצים את הנגע לפני הכנסת התומכן, עובדה המסייעת בהפחתה משמעותית של הנטל התסחיפי במוח במהלך הפרוצדורה. ממצאי המחקר, הקרוי PROFI (Prevention of Cerebral Embolization by Proximal Balloon Occlusion Compared to Filter Protection During Carotid Artery Stenting) מתפרסמים בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

החוקרים מוסרים כי למרות שלא ניתן לתת מענה קליני לשאלה על-בסיס נתונים אלו, הם מעריכים כי קיים קשר בין הממצאים ההדמייתיים העולים מהמחקר והסיכון לשבץ מוחי.

מדגם המחקר כלל 62 משתתפים תסמיניים וא-תסמיניים, שעברו הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה עם הגנה מפני תסחיפים. המשתתפים חולקו באקראי לחסימה פרוקסימאלית באמצעות בלון או הגנה באמצעות פילטר. בהשוואה לפילטר, החוצה את הנגע לפני הכנסת תומכן, חסימה באמצעות בלון מוצבת פרוקסימאלית לנגע והבלון מנופח לחסימת העורק החיצוני ועורק התרדמה המשותף.

באמצעות DW-MRI (Diffusion-Weighted Magnetic Resonance Imaging) החוקרים מצאו כי ההיארעות של נגע איסכמי מוחי חדש לכל מטופל הייתה גדולה יותר משמעותית בקרב חולים לאחר הגנה דיסטאלית (87.1% לעומת 45.2%, p=0.001). שיעורי ההיארעות של נגעים איסכמיים חדשים היו גבוהים יותר משמעותית עם הגנה באמצעות פילטר בחולים תסמיניים וא-תסמיניים, וזוהתה מגמה לפיה הופיעו יותר נגעים בחולים מעל גיל 80. באשר ליעדי הסיום המשניים, החוקרים מדווחים כי מספר הנגעים למטופל ונפח הנגעים למטופל היו גבוהים יותר משמעותית בחולים לאחר הכנסת פילטר, בהשוואה לחסימה באמצעות בלון.

חולה אחד לאחר התקנת פילטר פיתח שבץ מינורי, כאשר בקבוצת החולים לאחר חסימה באמצעות בלון לא תועדו סיבוכים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים מג’וריים. עם זאת, למחקר אין עוצמה מספקת להערכת אירועים קליניים.

החוקרים מדגישים כי לא כל החולים הם מועמדים טובים לחסימה פרוקסימאלית באמצעות בלון. חולים עם נגע בצד הנגדי לא נכללו במחקר, אך עדיין ב-13% הפרוצדורה לא נסבלה היטב. הופעת נגעים איסכמיים חדשים בצד הנגדי נובעת ככל הנראה מתסחיף שניתק כאשר הצנתרים הועברו דרך קשת אבי העורקים.

התקני הפילטר הם קלים לשימוש והסיכון הכרוך בהם נובע מחציית הנגע, מה שעשוי להוביל להינתקות של התסחיף. בנוסף, חלק מהחלקיקים קטנים מדי ואינם נתפסים ע”י הפילטר או שחוצים את הפילטר במידה ואינו מוצב היטב. ייתכן מצב של עומס יתר על הפילטר, העלול לגרום לדליפה של חלק מהחלקיקים. להתקני חסימה באמצעות בלון אין חסרונות דומים, אם כי הם דורשים מיומנות רבה יותר.

J Am Coll Cardiol 2012

לידיעה במדסקייפ