סטודנטים

האם כלים אינטראקטיביים מסייעים בניבוי התמותה בקשישים? (JAMA)

מדדים פרוגנוסטיים לתמותה נפוצים בשימוש להערכת התועלת הצפויה לפרוצדורות רפואיות ספציפיות בקשישים, אך מסקירה סיסטמית חדשה שפורסמה במהדורת 11 בינואר של JAMA, מטילים חוקרים ספק בתועלת הקלינית ובדיוק הכלים הללו.

לדברי החוקרים, לרוע המזל, למרות שמדדים אלו אמורים היו להביא לשיפור ההתערבויות המכוונות בקשישים, אין עדויות מספקות בשלב זה בכדי להמליץ על השימוש הנרחב במדדים פרוגנוסטיים במסגרת הטיפול הקליני.

החוקרים בחנו 16 מדדים פרוגנוסטיים הנפוצים בשימוש לניבוי הסיכון לתמותה במבוגרים בגיל 60 ומעלה, שהתגוררו בתנאים שונים: קהילה (6 מדדים), בתי אבות/מרכז סיעודי (2 מדדים) ובתי חולים (8 מדדים). המדדים מנבאים סיכון לתמותה בתקופות זמן שנעות בין שישה חודשים ועד תשע שנים.

להערכת איכות המדדים, הסקירה התמקדה בשלושה היבטים: תנאים קליניים, פוטנציאל להטיה ואפשרות להכללה. החוקרים כותבים כי אין קריטריונים מקובלים להערכת איכות המדדים הפרוגנוסטיים. 16 המדדים שנבחנו לוקטו מסקירה מקיפה שהחלו עם למעלה מ-21,000 מאמרים רלבנטיים. כולם פותח בארצות הברית או באירופה המערבית, על-בסיס נתונים קיימים.

החוקרים התבססו על ניתוח סטטיסטי להערכת איכות הכלים ומצאו כי לאף אחד מהמדדים לא הייתה יכולה הבחנתית מצוינת; שלושה מדדים נמצאו כטובים מאוד להבחנה בין החולים ועשרה מדדים נמצאו כטובים. כל המדדים למעט שניים, היו מכוילים היטב, עם בדלים של פחות מעשר נקודות אחוז בשיעורי התמותה הצפויה ושיעורי התמותה בפועל.

החוקרים מציינים כי הטיה הינה סוגיה משמעותית, כאשר רק שני מדדים זכו לתוקף בלתי-תלוי ע”י חוקרים שלא היו מעורבים בפיתוח המדד. בנוסף, אף אחד מהמדדים לא נבחן באופן פרוספקטיבי ולא קיבל תוקף במדגם גדול ומגוון.

החוקרים כותבים כי גורמים אלו מגבילים את היכולת של הרופאים להעריך במדויק את המדדים הללו בקבוצות חולים השונות בחומרת מחלתם, במתודולוגיה של איסוף הנתונים, במיקום הגיאוגרפי ובזמן.

החוקרים מוסיפים כי מספר מדדים לא כוללים משתנים חשובים: דוגמת ADL (Activities of Daily Living); כי סיווג ICD-9 לעיתים קרובות היה שגוי; וכי קשה לזהות מדדים מדויקים שאין כותרת נושא אחת ב-PubMed. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

JAMA. 2012;307:182-192

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים עם לימפומה מסוג DLBCL (מתוך Leuk Lymphoma)

    גורמי סיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים עם לימפומה מסוג DLBCL (מתוך Leuk Lymphoma)

    במאמר שפורסם בכתב העת Leukemia & Lymphoma מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גיל מתקדם, מין זכר, שלב מוקדם יותר של הגידול באבחנה, כימותרפיה, קרינה וניתוח מלווים כולם בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים עם אבחנה של לימפומה מסוג DLBCL (או Diffuse Large B Cell Lymphoma). מטרת המחקר […]

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה