האיגוד האמריקאי לנוירולוגיה (American Academy of Neurology) פרסם הנחיות חדשות בנוגע לאבחנה והטיפול במקרים של Transverse Myelitis.

המומחים התמקדו בהמלצות מבוססות-ראיות, אך תשובות רבות מבוססות על עדויות מעטות מאחר שחסרים מחקרים פרוספקטיבים באיכות טובה, כאשר הסיבה מובנית מאליה מדובר בתופעה נדירה.

ברקע למחקר מסבירים המומחים כי Transverse Myelitis הינה הפרעה דלקתית של חוט השדרה, עם שיעורי היארעות של מקרה חמור אחד ושמונה מקרים קלים לכל מיליון אנשים בשנה. ההמלצות החדשות מבוססות על סקירה של הספרות הרפואית משנת 1966 ועד מרץ 2009.

הכותבים מציינים מספר שינויים במסמך החדש: המלצה מדרג B לשקול הערכת נוגדני Neuromyelitis Optica (NMO) מסוג IgG לקביעת הגורם ל- Transverse Myelitis בחולים המתייצגים עם מאפיינים של Transverse Myelitis חד ומלא, וכי נוכחות נוגדנים אלו, בעיקר נוגדנים ספציפיים ל-Aquaporin-4, מסייעים בחיזוי סיכון מוגבר להישנות.

במאמר החדש מקנים המומחים חשיבות רבה לבדיקה לנוגדני NMO , מאחר ש- Transverse Myelitis הינה לעיתים תסמונת רחבה, ולא מדובר במחלה ספציפית.

הכותבים ממליצים לשקול החלפת פלסמה (Plasma Exchange) בחולים עם Transverse Myelitis בהם לא חל שיפור לאחר טיפול בסטרואידים, אם כי עדיין מדובר בהמלצה בדרג C.

אפשרות טיפול נוספת הזוכה לתמיכה מהעדויות הזמינות הינה Rituximab, עם המלצה מדרג C לשקול את הטיפול בחולים עם Transverse Myelitis עקב NMO, להפחתת מספר ההתלקחויות.

המלצות נוספות מדרג C:

·         במקרים חשודים ל- Transverse Myelitis, הבחנה בין Transverse Myelitis חלקי וחד מסייע בקביעת הגורם והסיכון להתלקחות, הנפוצה יותר עם Transverse Myelitis חלקי וחד.

·         לגיל ומין עשויה להיות חשיבות רבה בקביעת האתיולוגיה בחולים המתקבלים עם תסמונת Transverse Myelitis, כאשר אוטמים בחוט השדרה נפוצים יותר בחולים מבוגרים יותר, ושיעור גבוה יותר של נשים מגברים סובלים מ- Transverse Myelitis עקב טרשת נפוצה.

·         מאפיינים המתאימים לטרשת נפוצה בבדיקת MRI של המוח מסייעים בניבוי המרה לטרשת נפוצה לאחר אירוע ראשון של Transverse Myelitis חלקית.

·         נגעים ארוכים בעמוד השדרה, המערבים למעלה משלושה סגמנטים, מסייעים בהבחנה בין NMO ובין טרשת נפוצה.

·         לסיום, הערכת נוזל השדרה לתאים ופסים אוליגוקלונאלים (oligoclonal bands) עשויה לסייע בקביעת הגורם לתסמונת Transverse Myelitis.

פורסמו גם מספר המלצות בדרג U, עם העדר עדויות בתחומים אלו:

·         אין מספיק עדויות בכדי לתמוך או לשלול טיפולים אחרים כנגד Transverse Myelitis או את חשיבות המוצא האתני בקביעת הגורם למיאלופתיה תת-חריפה.

·         אין מספיק עדויות בכדי לתמוך או לשלול את התועלת של טיפולים אחרים, למרות שלדבריהם, חרף העדר עדויות, טיפול תוך-ורידי במתילפרדניזולון במינון גבוה, במינון 1 גרם ליום, למשך 3-7 ימים, הינו הטיפול הראשון המוצע לרוב להאצת החלמה, הפחתת פעילות המחלה והשבת תפקוד נוירולוגי.

·         אין די עדויות בנוגע לטיפולים אימונוסופרסיביים אחרים להפחתת הסיכון להתקפים עתידיים של Transverse Myelitis.

Neurology. 2011;77:2128-2134.

לידיעה במדסקייפ