בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי שכיחות מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית נעה סביב 10% בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, וכרוכה בקיצור משך ההישרדות ומחלה חמורה יותר. למרות ירידה שנרשמה בשיעורי התמותה עקב דלקת מפרקים שגרונית, בחולים מבוגרים נרשמה עליה בשיעורי התמותה עקב מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי התמותה עקב מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית (RA-ILD, או Rheumatoid Arthritis-associated Interstitial Lung Disease) אינם ידועים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את שיעורי התמותה עקב RA-ILD בארצות הברית, בין השנים 1988-2004.

החוקרים התבססו על נתונים מ-National Center for Health Statistics, וחישבו את שיעורי התמותה המתוקנים לגיל ממקרי תמותה של חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית, להערכת השכיחות של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית בכל מקרי התמותה של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, ולהשוות את הגיל והגורם לתמותה בשני מדגמים אלו.

בין השנים 1988-2004 נרשמו 39,138,394 מקרי תמותה של תושבים בארצות הברית ו-162,032 מקרי תמותה על-רקע דלקת מפרקים שגרונית. מבין מקרי תמותה אלו, 10,725 (6.6%) ענו על הקריטריונים להגדרת RA-ILD. שיעורי התמותה עקב דלקת מפרקים שגרונית ירדו במהלך תקופת המחקר, הן בנשים והן בגברים. עם זאת, שיעורי התמותה עקב RA-ILD עלו ב-28.3% בנשים (ל-3.1 למיליון אנשים בשנת 2004) וירדו ב-12.5% בגברים (ל-1.5 למיליון אנשים בשנת 2004). מאחר וקצב הירידה בדלקת מפרקים שגרונית העלה על קצב הירידה במקרי RA-ILD, השכיחות של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית עלתה בשני המינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בארצות הברית בין השנים 1988-2004, למרות ירידה בשיעורי התמותה עקב דלקת מפרקים שגרונית, חלה עליה בשכיחות דלקת מפרקים שגרונית. חולים עם RA-ILD מתים בגיל צעיר יותר מאלו עם דלקת מפרקים שגרונית, ובשכיחות גבוהה יותר מתים עקב מחלת ריאות או מחלת המפרקים עצמה, ולא מסיבות אחרות. למרות שהטיפול במחלה עשוי להביא לירידה בשיעורי התמותה עקב חלק מהביטויים הנוגעים מהמחלה המפרקית, נראה כי מגמה זו אינה נכונה במקרים של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Am J Respir Crit Care Med Vol 183. pp 372378, 2011

הערת מערכת

להלן הערת מערכת מאת ד”ר קמחי, עורך מדור ריאומטולוגיה:

זהו מאמר שבדק רטרוספקטיבית את התמותה ממחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה ב RHEUMATOID ARTHRITIS ( RA -ILD) לאורך מספר שנים ( 1988 עד 2004). הממצאים של המחקר הם שעל אף ירידה בתמותה הכוללת מ RA במהלך השנים חלה עלייה בתמותה ממחלת ריאות הקשורה ב    RA בנשים מעל גיל 65 ובגברים מעל גיל   75. גם ההימצאות הכללית של האבחנה של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה ל RA עלתה במהלך השנים הללו. המעניין הוא שבמקרים רבים של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית של RA סיבת המוות שצויינה היתה מחלת הריאות עצמה או RA, בעוד שבהיעדר מחלת ריאות רק במיעוט המקרים צוין RA כסיבת המוות. התמותה בקרב חולים עם אבחנה של RA ILD גבוהה מזו של חולי RA ללא מחלת ראות.

חוזקו העיקרי של המאמר הוא במספר הגדול של פטירות שנסקרו  ( 40 מיליון), חסרונו העיקרי היה בהסתמכות על הכותרות לפי ICD. ההגדרה של RA_ILD אינה לגמרי ברורה וההתיחסות לרוב היא שאינה בעלת חשיבות קלינית. המאמר מציג את האפשרות שעלינו לבדוק טוב יותר את המשמעויות הקליניות של מחלה זו בקרב החולים אולי באופן אקטיבי. העשור האחרון שאינו מיוצג היטב במחקר זה הביא עימו שאלות רבות לגבי הקשר בין טיפול ביולוגי, שימוש תכוף במטוטרוקסט ו RA- ILD. רק מחקר פרוספקטיבי שיעסוק בשאלה זו כ END POINT יוכל לענות על טיב היחסים בין כל המשתנים הללו.