ממחקר חדש שהוצג בכנס מטעם ה-European Muldisciplinary Cancer Progress עולה כי חשיפה תוך-רחמית לטיפול כימותרפי אינה כרוכה בסיבוכים רפואיים, נוירולוגיים או לבביים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול בממאירויות בנשים הרות הינו נושא סבוך. אחת הסוגיות נוגעת לאתיקה של טיפול כימותרפי  באירופה, כל שנה מאובחנים כ-2,500-5,000 מקרים של מחלות ממאירות במהלך ההריון; עם זאת, עדיין לא ברורה ההשפעה של טיפול כימותרפי סיסטמי על התפתחות העובר.

במחקר הנוכחי  בחנו החוקרים את ההשפעות השליליות של חשיפה תוך-רחמית לכימותרפיה. גיל המשתתפים נע בין 18 חודשים ועד 18 שנים. מבין 140 הילדים שלקחו חלק במחקר, החוקרים אספו נתונים מלאים אודות 70.

בעת אבחנת הגידול, הנשים היו בשבוע 18.1 להריון, וסך הכל לכלל הנשים במחקר ניתנו  236 מחזורי טיפול כמותרפי.

כמחצית מהנשים אובחנו עם סרטן שד (51%), 26% אובחנו עם ממאירויות המטולוגיות. אבחנות אחרות כללו סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות וממאירויות של המוח, העור והמעי הגס והרקטום. מחצית מהנשים (50%) קיבלו טיפול כימותרפי, 38% עברו ניתוח וטיפול כימותרפי. הטיפול ניתן בחציון גיל הריון של 17 שבועות (טווח, 12-37 שבועות).

חציון גיל ההריון של הילדים בעת הלידה עמד על 35.7 שבועות, והפרעה בגדילה תוך-רחמית תועדה בקרוב ל-21% מהילדים.

החוקרים העריכו את התפקוד הלבבי באמצעות בדיקת אק”ג ואקו-לב. במקרים של ממאירויות גניקולוגיות וגידולי שד, ישנה חשיבות רבה לאנתרציקלינים. מרבית הילדים (כ-80%) נחשפו לאנתרציקלינים, שעשויים לעבור דרך השליה, ולכן חשוב להעריך את תפקוד הלב.

חציון המעקב עמד על כשנתיים, למרות שחלק היו במעקב עד גיל 18 שנים.

בלידה, לא אובחנו מומי לב מולדים, והתפקוד הלבבי היה תקין. במרבית הילדים התפקוד הנוירולוגי היה תקין וכך גם התפקוד הלבבי; השיעורים היו דומים לאלו שבאכולוסיה הכללית.

לידה מוקדמת הייתה נפוצה מאוד, כאשר 47 מבין 70 הילדים נולדו לפני השלמת 40 שבועות הריון (66%), ושבעה נולדו בין שבועות 26-32 להריון.

למרות שההתפתחות הקוגניטיבית הייתה בטווח התקין עבור מרבית המשתתפים במחקר, ילדים בהם המדדים היו נמוכים מהתקין נטו להיות פגים. מאחר שעיכוב התפתחותי די נפוץ בפגים, החוקרים אינם יכולים לקבוע אם נושאים אלו נוגעים לחשיפה לטיפול כימותרפי.

החוקרים לא יכולים לשלול השפעות כימותרפיה על פגים. ידוע כי במקרים אלו התוצאות גרועות יותר, אך אם מדובר בתוצאה של הפגות או של הטיפול הכימותרפי הינה שאלה שטרם זכתה למענה.

מאחר שבמרבית הילדים התוצאות היו טובות, החוקרים סבורים כי הבעיות הקוגניטיביות באלו שנולדו פגים אינן נוגעות לטיפול כימותרפי.

בדיקות תקינות תועדו ב-64 ילדים (91.4%), בדומה למצב באוכלוסיה הכללית.

החוקרים זיהו שתי בעיות משמעותיות בזוג תאומים שנולדו לאחר 32.5 שבועות הריון. האם  טופלה בשל לויקמיה. התאום הזכר אובחן עם אוטיזם וסבל מעיכוב נוירו-התפתחותי חמור; התאומה סבל גם היא מעיכוב נוירו-התפתחותי מסוים. למרות שלא ניתן לשלול לחלוטין חשיפה לטיפול כימותרפי במהלך ההריון, החוקרים סבורים כי ככל הנראה זוהי אינו הסיבה להפרעות החמורות שתועדו בתאום ממין זכר.

השיעור הגבוה של פגות שתועד במחקר לא נבע מטיפול כימותרפי, אלא ככל הנראה נגע לגישה שהתבססה על יילוד התינוק מוקדם ככל הניתן לאחר גיל החיות, והתחלת טיפול כימותרפי לאחר מכן.

המסר העולה מהמחקר הינו כי עדיף להתחיל בטיפול כימותרפי לאחר שהתינוק בשל; לאחר הלידה, ניתן להמשיך בטיפול לאם. התינוק מאבד 2.5 נקודות במנת המשכל עם כל שבוע לידה מוקדם יותר.

בשורה התחתונה, הרושם הוא כי פגות הינה גורם חמור יותר לסיבוכים, בהשוואה לחשיפה תוך-רחמית לטיפול כימותרפי.

מתוך כנס 2011 European Multidisciplinary Cancer Congress

לידיעה במדסקייפ