סטודנטים

האם חסך כרוני בשינה עלול להגביר את הסיכון להתפתחות סוכרת? (מתוך כנס SLEEP 2011)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-25 של ה-Associated Professional Sleep Societies (כנס SLEEP 2011) עולה כי חסך כרוני בשינה באנשים שמלכתחילה מצויים בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2, עלול להוביל לעלייה בתנגודת לאינסולין ולהיפראינסולינמיה קומפנסטורית.

לדברי החוקרים, פירוש הדבר כי חסך שינה באנשים צעירים ובריאים אלו עלול להגביר את הסיכון המטבולי הקיים עבורם, ויתכן והופכם לפיכך ליעד טוב להתערבות בכל הקשור באורח החיים.

במחקר נכללו 47 משתתפים בריאים (מהם 26 נשים) עם מדד מסת גוף תקין (BMI ממוצע, 23.8 ק”ג למטר מרובע) וגיל ממוצע של 26 שנים. כל המשתתפים מצויים היו בסיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2 על בסיס סיפור משפחתי של הורה אחד לפחות הסובל מסוכרת.

במחקר נחלקו המשתתפים לשתי קבוצות על פי הרגלי השינה הרגילים שלהם: אלו עם שינה מועטה, משמע פחות משש שעות בלילה (ממוצע, 319 דקות ללילה; כך ב-19 משתתפים), ואלו עם שינה רגילה, משמע שש שעות ומעלה ללילה (ממוצע, 409 דקות; 28 משתתפים).

בתחילת המחקר בוצעה פוליסומנוגרפיה במעבדת שינה על מנת לוודא כי אלו מהמשתתפים הנחשבים לבעלי שינה מועטה לא סבלו בנוסף מהפרעת שינה. המשתתפים בקבוצה זו ישנו היטב כמו אלו בקבוצת השינה הרגילה, מבהירים החוקרים, ואף הראו תבניות שינה יציבות יותר, עם פחות התעוררויות, דבר שמעיד על חסך שינה כרוני, כאשר משך השינה שלהם היה קצר בכשעה וחצי בהשוואה לאלו בקבוצת השינה הרגילה.

בתחילת המחקר, הוערכו המשתתפים גם ביחס לסבילות לגלוקוז, וזאת באמצעות ביצוע מבחן העמסה של 75 גרם גלוקוז ומדידת ערכי הגלוקוז בצום, וכן נבדקו הרגישות לאינסולין (Insulin sensitivity index ו-Homeostasis model assessment-insulin resistance) ותפקוד תאי הבטא (תגובה מתוקנת לאינסולין). בנוסף, נוטרה מידת הפעילות הגופנית למשך שבועיים באמצעות אקטיגרפיה על פרק כף היד ועל המותן.

החוקרים ביצעו תקנון לערפלנים אפשריים, ובהם מידת הפעילות הגופנית היומית, גיל, מדד מסת הגוף (BMI), מין ומוצא אתני, ומצאו כי המשתתפים בעלי שינה מועטה הראו שיעור גבוה יותר של תנגודת לאינסולין (ציון Insulin sensitivity index של 7.7 לעומת 11.4; p=0.013).

עם זאת, תפקוד תאי הבטא מסוגל היה לעמוד בעלייה בצריכת האינסולין בשלב מוקדם זה, בו המשתתפים עודם רזים ובריאים, מוסיפים החוקרים, ומדדי הסבילות לאינסולין בהם הייתה ברת השוואה לאלו בקבוצת השינה הרגילה, והם נותרו למעשה נורמוגליקמיים.

על אף שלא מדובר היה בתוצא שתוכנן מראש לבחנו במחקר הנוכחי, מדווחים החוקרים כי רישום מידת הפעילות הגופנית כפי שנמדדה באקטיגרפיה למשך שבועיים הראה שהמשתתפים בשלישון התחתון של משך השינה היו בעלי מידת פעילות גופנית ירודה משמעותית לעומת אלו עם משך שינה רגיל (122 לעומת 164 דקות פעילות גופנית ביום; p=0.4). לדבריהם, ממצא זה מעיד על כך שאנשים עם סיכון משפחתי אשר מפתחים השמנת יתר או בעלי אורח חיים הממעיט בפעילות גופנית מגבירים בחסך השינה את הסיכון שלהם להתפתחות סוכרת בעתיד.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לדברים, טוען כי על אנשים המצויים בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 לקחת בחשבון כי משך ואיכות שנתם עשויים להשפיע על הסיכון שלהם לפתח את המחלה בהמשך הדרך, וכי הדבר עלול להתקדם לכך באם אינם זוכים לכמות מספקת של שינה.

לדברי המומחה, ישנם גורמים רבים ושונים העשויים להשפיע על כמות השינה בה זוכים, ובאדם צעיר ובריא פעמים רבות מדובר בגורמים הקשורים באורח החיים או בסביבה, ותלויים במאפיינים סוציואקונומיים. בשלב זה בחייהם, הראו המשתתפים רגישות נמוכה יותר לאינסולין, ואולם עדיין מסוגלים היו לייצר די אינסולין כפיצוי על כך, מסביר המומחה. עם זאת, בסופו של דבר יתכן ולא יוכלו לעשות כן, ובאם אינם זוכים בכמות מספקת של שינה הרי ששלב זה עלול להגיע מוקדם יותר.

מתוך הכנס השנתי ה-25 של ה-Associated Professional Sleep Societies (כנס SLEEP 2011) אשר נערך בחודש יוני 2011 במיניאפוליס, מיניסוטה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה