מחקר תצפיתי חדש אישר את הסיכון המוגבר לדימומים בעקבות טיפול באספירין במינון נמוך, וכן כי הסיכון גבוה עוד יותר במתן הטיפול בשילוב עם תרופות אחרות בעלות השפעה דומה כולל קלופידוגרל, נוגדי-קרישה פומיים, נוגדי דלקת שאינם-סטרואידים וטיפול בסטרואידים במינון גבוה.

החוקרים מסבירים כי שילוב אספירין במינון נמוך עם קלופידוגרל מומלץ להפחתת הסיכון הקרדיווסקולארי לאחר אוטם לבבי, תסמונת כלילית חריפה ו-PCI. עם זאת, שתי התרופות כרוכות בסיכון מוגבר לדימום ממערכת העיכול העליונה. שילוב של שתי התרופות צפוי להגדיל עוד יותר את הסיכון הנ”ל, עם זאת, אין עדויות רבות אודות היקף הסיכון באוכלוסיה הכללית. ידוע כי ישנן תרופות נוספות המעלות את הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה, אולם, היקף ההשפעה אינו ידוע. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לכמת את הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה בעקבות טיפול באספירין במינון נמוך (75-300 מ”ג ליום) וקלופידוגרל, ביחד או לחוד, ביחד עם הסיכון בשילוב תרופות אחרות המעלות את הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה.

המחקר התבסס על מאגר THIN (The Health Improvement Network), תוך התמקדות בחולים בגילאי 40-84 שנים עם היסטוריית מרשמים של לפחות שנתיים וללא גורמי סיכון משמעותיים לדימום ממערכת העיכול העליונה (דוגמת ממאירות, מחלת כבד, הפרעת קרישה וכו’). קבוצת המקרים כללה חולים עם עדות לדימום ממערכת העיכול העליונה במהלך תקופת המחקר (ינואר 2000 עד דצמבר 2007), והביקורות תאמו בגיל, מין ושנה קלנדרית.

החוקרים כותבים כי תועדו 2,049 מקרים במאגר הנתונים, להם הותאמו 20,000 ביקורות. בקבוצת המקרים, 30.8% מהחולים נטלו אספירין במינון נמוך בעת אירוע הדמם, 3.3% נטלו קלופידוגרל ו-1.6% נטלו את שילוב התרופות. הן אספירין במינון נמוך (RR=1.80) והן קלופידוגרל (RR=1.67) לוו בעליה של כמעט פי שתיים בסיכון לדימום ממערכת העיכול, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול. הסיכון של טיפול משולב, בהשוואה לאי-מתן טיפול היה סיכון מצטבר (RR=3.71) עם הכפלה של הסיכון בהשוואה לאספירין במינון נמוך בלבד (RR=2.08).

תרופות שונות הביאו לעליה בסיכון לדימום כאשר ניתנו בשילוב עם אספירין במינון נמוך. בהשוואה לטיפול באספירין במינון נמוך, תועדה עליה בסיכון עם טיפול פומי בנוגדי-קרישה (RR=2.00), נוגדי דלקת שאינם סטרואידים במינון נמוך/בינוני (RR=2.63), נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים במינון גבוה (RR=2.66) וטיפול פומי בסטרואידים במינון גבוה (RR=4.43). טיפול משולב עם סטטינים או סטרואידים במינון נמוך לא השפיע על הסיכון. השילוב עם סטרואידים במינון גבוה לווה בסיכון הגבוה ביותר בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול (RR=7.87), ולאחריו השילוב עם Coxib (RR=5.83).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול באספירין במינון נמוך וקלופידוגרל הביא לעליה בסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה, ללא הבדל משמעותי ביניהם. טיפול משולב הביא לעליה של כמעט פי שתיים בסיכון בהשוואה לאספירין במינון נמוך, ובחולים שנטלו את שתי התרופות חלה עליה של כמעט פי ארבע בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול תרופתי. לטיפול משולב עם תרופות אחרות בעלות השפעה על מערכת העיכול הייתה השפעה דומה, כולל טיפול פומי בנוגדי-קרישה, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים וסטרואידים במינון גבוה.

Circulation, published early online 28 February 2011

לידיעה ב-NELM